שאלה
ב"ה
הרב שלום רב!
תודה רבה על עבודת הקודש שאתם עושים באתר!!!
יצאתי עם בחור במשך שבועיים שהיו שבועיים די אינטנסיביים, דיברנו ממש הרבה במשך השבועיים האלה.
בשתי הפגישות האחרונות שהיו לי איתו הרגשתי, הרגשה מממש רעה אחרי הפגישה, מן כאב כזה לא מוסבר. כשישבתי וחשבתי הרבה על מה שקרה ומאיפה הגיעה ההרגשה הרעה, הבנתי שמה שמציק לי בקשר הוא שהוא התחיל פתוח מדי וכנה מדי, ברמות שלא נכונות להתחלה, זו מן פתיחות בלי בסיס מתחתיה מה שיוצר קרבה מזוייפת, רצנו מהר מדי. הפתיחות והכנות(להגיד כמעט כל מה שאני חושבת) התחילו ממני וגם הוא נפתח ויצא שאחרי שתי הפגישות שהיו לא אהבתי איך שאני הייתי בהן. חוץ מהפתיחות הרגשתי שזה מוציא ממני התרגשויות יתר ולחץ גם בפגישות עצמן ,לא היה לי נחת ולכן לא הצלחתי להיות -אני- לידו.
אחרי הפגישה האחרונה ויומיים מתסכלים ,הרגשת כבדות ועומס של מחשבות החלטתי שזה מזיק לי ואני רוצה לסיים את מה שהתחלנו ועשיתי את זה, הוא מבחינתו אמר לי שגם הוא מרגיש דברים דומים וכנראה נכון שזה ייגמר לפני שניקשר אחד לשני יותר וזה יהיה מאוד כואב להפסיק את זה אח"כ.
אני לא יודעת אם עשיתי באמת את הדבר הנכון, אם בחנתי את הקשר בצורה הנכונה. אם זה קרה כנראה זה היה צריך לקרות, אבל אני רוצה לקחת איתי מסקנות נכונות.
כשחשבתי עליו לא ראיתי כל כך הרבה דברים שיכולים מאוד לא להתאים לי, הייתה בינינו הרבה מאוד הקשבה והבנה . בעיקר מה שלא מצא חן בעיני זה מה שנוצר בנינו ואיך שאני הייתי לידו. זה נכון להפסיק קשר בגלל סיבות כאלה? אולי זו בעצם עצה של יצר הרע, וזו בריחה מעצמי ומהתמודדות? אם ההתמודדות מגיעה כל כך מוקדם זה לא סימן לא טוב? כדאי לחזור בי ולנסות שוב לדבר איתו ולהסביר לו למה באמת עשיתי את זה, ואולי ניתן לזה עוד הזדמנות או שכדאי לי לסמוך על ה' ולהאמין שאם הוא האחד הוא כבר יגיע אלי בכל דרך שתהיה?
אני אשמח לפירוט(אם אפשר) בתשובה
תודה רבה !
תשובה
שלום וברכה
שלמה המלך, החכם מכל אדם, אמר בסוף ספר משלי כי אחד מהדברים שהאנושות לא פענחה הוא שאלת "דרך גבר בעלמה", לאמור: ההתאמה בין בחור לבחורה.
מה שאת מתארת הוא מאוד טבעי – שני זרים נפגשים, ומתחילים סוג של "ריקוד נפשי", שלפעמים עדין מידי, ולפעמים אגרסיבי מידי, והדבר גורם לכל אחד לבחון את עצמו מחדש, ואת הקשר, ודברים נוספים שהתרחשו וכדו'. זו אחת הסיבות שמציעים לזוג בדרך כלל לא להחליט אחרי הפגישה הראשונה [אם כי לעתים אפשר לדעת מיד אם זה הולך או לא הולך], ולאפשר הזדמנות שניה ואפשרות נוספת לבחון, גם אם יש סיכוי שזה יכאב בהמשך.
קשה לדבר אפוא על מסקנות נכונות. אני מציע בדרך כלל לראות כל חוויית חיים כסוג מסוים של שיעור. למדת בפגישה הזו דברים על עצמך; למדת דברים על הקמת קשר; למדת דברים על הדרך להיפתח, ומה שמתאים לך כנראה הוא לאט לאט; למדת שיכול להיות שדברים מתפתחים לא כפי שמתכננים – כל השיעורים האלה יבנו אותך בעתיד, והתייחסי לזה בשמחה ולא בתסכול.
לגבי הבחור הזה עצמו: זו הכרעה שלך. אפשר שאף הוא חושב בדיוק את אותן המחשבות שלך, ואפשר שזה ייראה פאתטי בעיניו. השאלה אינה קשורה לגלגול הזיווג על ידי ריבונו של עולם, כיוון שהקב"ה הותיר את רוב המלאכה לנו, ואנחנו אלה שצריכים לקבל החלטות. זו הכרעה שלך, בשל העובדה שכאמור יכולה להיות קשת של תגובות מצדו, ואת לא מסוגלת לשער מראש מה יהיה. על כן, אם את חזקה מספיק כדי לספוג אכזבה - כדאי לנסות; אם את חשה שברירית במצב הזה – חפשי הזדמנות אחרת. אולי אפשר למצוא מישהו שמכיר את שניכם ויגשש אצלו, ואז יהיה לך מושג לאיזה כיוון הולכים.
כל טוב ושמחינו בשמחות