שאלה
אני נשואה כ9 חודשים. כשהייתי נערה לא חשבתי שאלך עם כיסוי ראש (גם אמא שלי בלי למרות שאבא שלי מאוד היה רוצה שתלך עם...) אבל לקראת נישואיי ידעתי שכן אלך עם כיסוי,זה מאוד קרץ לי, נראה לי יפה ומיוחד ובעיקר מראה לכולם שאני אישה נשואה עכשיו וזה ממש קסם לי. וכך היה-התחלתי ללכת עם כיסוי ראש (חלקי) לאחר החתונה. בהתחלה היה לי נחמד (במיוחד שזה היה בחורף וחימם לי את הראש) לאט לאט זה התחיל להעיק עלי, לא מצאתי סוג כיסוי שממש מתאים לי לפנים, אני חושבת שהוא מאוד מבגר אותי ואני רק בת 24, בקיץ שעכשיו מסתיים אני פשוט סבלתי, הייתי מגיעה הביתה וישר מורידה אותו. נוצר מצב שאני פשוט לא יכולה לסבול את הכיסוי ראש הזה ואני שוקלת מאוד להוריד אותו לתמיד, אבל משהו עוצר בעדי - אם זה התגובות (בעיקר של אבי שכל כך שמח שראה אותי לראשונה עם כיסוי ראש) ואם זה מבחינת ההלכה... מה עושים? אני יודעת שלא תגיד לי: טוב אם זה קשה לך אז תורידי וזהו, אבל כרגע זה נראה לי הפיתרון היחיד כי כל כך קשה לי עם זה וזה פשוט ממאיס עלי את המצווה הזו של ללכת עם כיסוי ראש... (חשוב לציין שבעלי נותן לי יד חופשית בנושא הזה וזה היה מיוזמתי ללכת כך אחרי החתונה מבחינתו שאני אעשה מה שנוח לי).
מחכה לתשובה,
שנה טובה,כתיבה וחתימה טובה.
תשובה
לשואלת שלום רב ושנה טובה.
קראתי בענין רב את שאלתך. אני מבין את הקושי שאת מתארת. אם כי אני מודה שמעולם לא חשתי אותו על בשרי.
את בעצם כתבת בשאלתך את חשיבות המצווה של כיסוי ראש לאשה נשואה. צריך לזכור שזה אינו חומרא , אלא דין דאורייתא (לרוב הפוסקים). יחד עם זה את מתארת את הקושי שלך. ולכך רציתי להתייחס.
דבר ראשון אומר, שאנו נמצאים היום במוצאי יום כיפור. ביום זה כל אחד עושה את חשבון נפשו ולוקח על עצמו מחויבויות ותיקונים שונים לשנה הקרובה. חלקם קלים, רובם קשים. אבל זה ממהותה של ההלכה, המוכנות למסירות נפש והקרבה של נוחות ורצונות אישיים למען עבודת ה' וההתקרבות אליו. אצל האחד הקושי הוא בקימה בבוקר בזמן לתפילה, אצל השני הקושי הוא שבת ואצל השלישי הקושי הוא ללבוש ציצית. אבל בזה אנו נמדדים, לא בדברים הקלים אלא בנכונותנו להתגבר דווקא בדברים הקשים.
יחד עם זה איננו מצווים דוקא לסבול. צריך למצוא את הדרך לקיים זאת בלי סבול. לבחור את הכיסוי היותר אסתטי, את היותר נח, וללמוד לחיותאיתו בשלום. בבית מותר ואפשר להוריד (כשאין אורחים) ובחוץ ללבוש מה שיותר נח. הרי כך זה גם בשאר הבגדים. הרי בקיץ הרבה יותר נח ללכת חשוף לא צנוע. אבל אנחנו מבינים שלא זאת דרכנו ולא זוהי הצניעות האופיינית לעם ישראל, שהיא המובילה לקדושתנו המיוחדת ולקירבתנו לקב"ה, ואנו מקבלים זאת באהבה, ולא מואסים בכך.
לכן חזקי ואמצי ואל תשברי. ואז, ככל שתתרגלי יותר, זה יהפוך לך לדבר יותר טבעי וקל.
אקווה שעזרתי לפחות קצת.
בברכה
אפי קיציס