שאלה
אני משתפרת בכיבוד הורים , אבל הדרך שלי עוד ארוכה . כל קשר שלי איתם מלווה ברגשי אשמה , שכן אני עדיין לא מכבדת כמו שדורשת התורה . ובכלל , למה זה כ"כ קשה . הקשר עם ההורים שלי כל כך לא נעים לי, אני אוהבת אותם , אבל לא את התנהגותם . ועוד דבר , יש לי עליהם גאווה בלב , וזה לא טוב לי . אני רוצה להסתכל עליהם כלפי מעלה , אבל הקשר איתם מעיק לי אני משתדלת וזה משתפר , אבל ...הם לא אנשים שמהם אני לוקחת עצה , הם לא אנשים שנוח לי לספר להם דברים מחי האישיים וגם הכלליים .תודה מראש על העצה .
תשובה
ב"ה
ברכה ושלום.
את צריכה לדעת את הגבולות בינך להורים שלך.
כי יש מצבים בחיים שיש איזה ניתוק חיובי מההורים לשם בניה עצמית כגון מה שמוזכר בספר בראשית "על כן יעזוב איש את אביו ואימו ודבק באישתו" והניתוק הזה הוא בריא וטוב אבל הוא לא אומר שבגלל שיש רובד מסויים שלניתוק אז יש להתגאטות על ההורים או לזלזל בהם.אדרבא דווקא בתקופה כזו שהאדם התחתן ואולי טיפה התנתק מההורים יש לו לדעת מה משמח אותם ולשמח אותם ויש לו לדעת מה הם אוהבים ולעשות להם ולפעול למענם ולכבד אותם .ובמקביל לבנות את החיים האישיים .
לא כל דבר צריך לספר להורים וזו חכמה גדולה לדעת מה לספר ומה לספר במועד מאוחר יותר ומה רק לרמוז .
גם ההורים יודעים שיש תקופנה שהגוזלים עוזבים את הקן פורשים כנפיים ועפים והם מתפים ליחס הוגן ומכובד מצד הילדים שלהם ובעצם מה הם רוצים? קצת תשומת לב והרבה כבוד חום ואהבה ומעט עזרה.
זה לא כ"כ קשה! זכרי נא את התקופה שהם גדלו אותך עם המון חום והשקעה ואהבה ומסירות ומאמץ ! ויש לך הזדמנות להחזיר להם אהבה וכבוד.
עייני גם בתשובתי "כיבוד הורים מקורות הלכתיים" ב:
https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=20214
בהצלחה,
עוזיאל
.
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם