שאלה
בס"ד
שלום,
קיצוש"ע עם פסקי הראשל"צ הרה"ג מרדכי אליהו,ע"מ 263 סעיף ב'. בדיני קידוש והסעודות בלילה וביום - האם תוכלו בבקשה להסביר סעיף זה?
ומה זה בדיוק שו"ע הרב? מי נוהג ע"פ המשנה ברורה? ע"פ הבן איש חי? ע"פ כף החיים? ע"פ האריז"ל? מהם בדיוק פסקי "מסגרת השולחן"?
בלי קשר מה זה "ברור הלכה" יש את זה בגמרות לפעמים?
תודה.
תשובה
שלום וברכה!
א. אם תוכל לצטט את הסעיף זה יעזור, אין ברשותי את הספר. (הקפד לשלוח את השאלה דווקא לצוות ישיבת פתח תקוה, או דרך התגובות..)
ב. שו"ע הרב- חיבורו ההלכתי של הגאון בעל התניא מייסד חסידות חב"ד.
שמנה ברורה- מרן החפץ חיים סיכם להלכה את הדעות העקריות שהיו עד זמנו בקרב פוסקי אשכנז. לכן הוא "ברירת מחדל" בפסיקה האשכנזית, אם כי לא "אוטוריטה" מוחלטת, ובכל אופן- גם הפוסקים החולקים עליו לפעמים בדרך כלל לא יתעלמו מדבריו אלא יאריכו לבאר מדוע פסקו אחרת. (למיטב ידיעתי במקומות מסוימים- בעיקר אצל החרדים, המשנ"ב הוא פוסק אחרון ומוחלט)
הבן איש חי היה רבה של בגדד, ולכן בעיקר יוצאי עירק פוסקים כמוהו, כמו כן ידוע לי שהרב אליהו פוסק על פי שיטתו.
כף החיים- פוסק חשוב מאוד שחי במרוקו (אני כמעט בטוח), אבל לא ידוע לי על מקומות שהוא פוסק מוחלט בהם.
פסיקה על פי האר"י ז"ל היא נושא מסובך יותר. פוסקים שונים שילבו ברמות שונות פסקים מהקבלה. העיקרון המרכזי במשנה ברורה הוא שפוסקים על פי הקבלה כשאינה סותרת את דברי הגמ'.
מסגרת השולחן הוא חיבור של אחד האחרונים על השו"ע, אינני זוכר מי היה, ואפנה שאלה זו לגולשים.
"בירור הלכה" הוא מכון הפועל בישיבת מרכז הרב, בראשות מו"ר הרב אריה שטרן הי"ו, מיסודו של הרב צבי יהודה זצ"ל על פי חזונו של מרן הרב קוק, מטרתו לחבר את לימוד הגמ' ללימוד ההלכה וזאת בשתי רמות:
א. הלכה ברורה- (שנכתבה ע"י הראי"ה קוק עצמו) הבאת פסקי הרמב"ם, השו"ע ונושאי כלים חשובים על דף הגמ'
ב. בירור הלכה- חיבור המצורף לגמרות שיוצאות בהוצאת המכון בסופן- ובו סיכומי סוגיות ושיטות הראשונים עד להלכה (שו"ע ואחרונים משמעותיים לסוגיה)
שבת שלום!
ישראל