צניעות של בנים

ב"ה


ברכה ושלום.

צניעות היא מידה ששייכת לבנים ולבנות .התורה מצווה במיכה פרק ו

(ח) הִגִּיד לְךָ אָדָם מַה טּוֹב וּמָה יְדֹוָד דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ כִּי אִם עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וְאַהֲבַת חֶסֶד וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם אֱלֹהֶיךָ:

האדם צריך להיות צנוע וכתב בספר אורחות צדיקים

אמרו חכמים: השכל הוא הבושה והבושה הוא השכל, כי על אדם וחוה נאמר (בראשית ב כה): "ויהיו שניהם ערומים האדם ואשתו ולא יתבוששו", ולא היו יודעים הצניעות ולהבחין בין טוב ובין רע, ולאחר שאכלו מעץ הדעת נאמר (בראשית ג ז): "ותפקחנה עיני שניהם". וכן כל בעלי חיים זולתי האדם אין להם בושה, הואיל ואין להם חכמה. וכל חכם לב יודע מעלת השכל והחכמה, כי בה יגיע אל אמיתת הדברים, ובה גם יגיע אל ייחוד בוראו, ברוך הוא, לעבודתו, ובה יכול להידמות למלאכים. "

[חלק ממידת הצניעות באה לידי ביטוי גם בלבישת הבגדים] ראה מה פסק בשולחן ערוך אורח חיים סימן ב

סעיף ב
אל יאמר: הנני בחדרי חדרים מי רואני, כי הקב"ה מלא כל הארץ כבודו (ישעיה ו, ג).

סעיף ג
ידקדק בחלוקו ללובשו כדרכו שלא יהפוך הפנימי לחוץ.

סעיף ד
ינעול מנעל ימין תחלה ולא יקשרנו, ואח"כ ינעול של שמאל ויקשרנו, ויחזור ויקשור של ימין. הגה: ובמנעלים שלנו, שאין להם קשירה, ינעול של ימין תחלה (תוספות פ' במה אשה ד' ס"א).

סעיף ה
כשחולץ מנעליו, חולץ של שמאל תחלה.

סעיף ו
אסור לילך בקומה זקופה, ולא ילך ד' אמות בגילוי הראש (מפני כבוד השכינה), ויבדוק נקביו. הגה: ויכסה כל גופו, ולא ילך יחף (א"ז). וירגיל עצמו לפנות בוקר וערב, שהוא זריזות ונקיות (הגהות מיימוני פרק ה' מהלכות דעות).

והפוסקים הגדירו שיש לאדם להשתדל לא לגלות גופו אלא בעת הצורך בלבד. (עיין במשנה ברורה שם פירוט )



בברכה,


עוזיאל
.