שאלה
שלום כבוד הרב
אשמח אם תוכל לענות לי העל השאלה.
לאחרונה אני מתפלל הרבה באישקוביץ בבני ברק. מקום גדול עם כמה תפילות במקביל מאד אוהב להתפלל שם יש שם גיוון של כל האוכלוסיות. אך, ישנו דבר אחד שמציק לי הוא עניין של קבצנים. ישנם צעירים זקנים חולים ואנשים בריאים. אינני יודע לשפוט אינני רוצה להטיל דופק באנשים אבל אני חושש שיש אנשים שלא בהכרח נזקקים. אני רואה אנשים בני גילי כלומר 22 או אף צעירים יותר שאומרים שהתחתנו או סיפור כזה או אחר. אני יודע שהם יכולים לעבוד חלקם יש תמיכה של החסידות או מוסד שאליו הם שייכים. מתנפלים עלי כל מיני קבצנים באמצע תפילה ביציאה ובכניסה ואני לא יודע מה לעשות. לא תמיד יש עלי כסף ויש אני נותן. אך אני רואה שיש לחץ על המצפון. ואני שואל את עצמי האם ראוי שאתן צדקה? מיד התשובה כן. למה שלא אתן בזמן שאני מתפלל ומבקש מריבונו של עולם שפע וטובות למה שלא אתן לאחרים? מה צריכה להיות הגישה. לא נעים לעשות חלוקות והטיל דופי אבל יש פה בהכרח הוצאה גדולה של צדקה שמלבד זה אני תורם לעוד מוסדות כמה מאות שקלים. באמת אני חסר עונים. אודה לך על התשובה ומצטער על האריכות.
תשובה
שלום וברכה
איני מכיר אדם אחד המתפלל במקומות מעין אלה שאינו נתקל בתופעה הזו.
יש לה שלושה פנים: האחד הוא שמבחינה הלכתית "בודקין לצדקה", ועל כן אין אתה חייב לתת למי שאינך יודע שאכן הוא זקוק לכך; השני הוא העיקרון של "אל תשב פני דך נכלם", לאמור: לא משיבים פנים מבקשות סתם כך; השלישי הוא השכל הישר, שבמקום בו מתרכזים אין ספור מבקשי צדקה ואף מפריעים לתפילה אין חובה לתת ולהעצים את התופעה.
מה אפוא עושים מבחינה מעשית ? בשל מורכבות העניין הדבר הנכון הוא לתת מעט צדקה בבואנו להתפלל, "ואני בצדק אחזה פניך", ומכאן ואילך מותר להתעלם, ובעיקר – לא להתרשם מהלחץ על המצפון.
כל טוב וגדול הנהנה מיגיע כפיו יותר מירא שמיים.