שאלה
הרב דויד לוי שלום רב,
עוד 2 שאלות חשובות שהתעוררו:
א. יש בבניין אצלנו 2 משפחות מתוך 17. שניהם שמים גפרור על המתג של הבניין בשבת, וכיו"ב הם לא משלמים את ההפרשים של החשמל, שריפת המנורות שנגרמות וכן החלפת תרמוסטט בגלל העומס שנוצר. ההתנהגות שלהם גורמת מדי פעם למתיחות בין 15 הדיירים לבינם. זה לא מוסרי, ויש כאלו שמורידים את הגפרורים ויש המסבירים להם בדרכי נועם אך הם בשלהם ומתעלמים מבקשות הדיירים. מה דעתך בנדון?
ב. אני כל הזמן קורא קבלת שבת ורשום בתפילת הערבית: ספרו בגויים כבודו, ועל כן למה אנו לא עושים זאת כדי לגייר אותם, יש הרבה שרוצים אך מוותרים כי התהליך ארוך ומייגע מדי וזה בניגוד לתקופות קדומות ביהדות (לא בכפייה כי זה לא יהיה שווה אבל גם לא בהתחנפות כי אנו הדת הכי עתיקה, נזר הדתות), למה הגיור נמשך 3.5 שנים בממוצע ולא חצי שנה עד שנה ע"י טבילה במקווה וברית מילה והחדרה של מצוות בסיסיות? אנחנו מצטמקים כל פעם, פעם היו שמועות שהיינו המון בתקופה הרומאית שהיו הרבה מתגיירים, למה "הרצון" להישאר קטנים אבל גם לצערי הרב לא מלוכדים- מה שאני שומע זה קיצוניות יתרה ולהחמיר, עד מתי? אני חושב שהגיע העת לשינוי מעמיק בתוכנו. מה דעתך בנדן?
רב תודות,
תשובה
שלום רב.
1. הבית המשותף עליו אתה מדבר הוא במדינת ישראל. מדינת ישראל הוקמה כמדינת היהודים וזו זכות קיומה ולכן בעצם כל הדיירים חייבים להתקין תאורה כזו שתדלק על פי מנהגי היהודים כפי שאמר הסופר הידוע "יותר משישראל שמרו על השבת, השבת שמרה עליהם".
גם אם גרים בבנין מספר דיירים שאינם יהודים הרי הם גרים במדינת היהודים. (ע"פ מחקר שהוזמן על ידי אש"פ, וכמובן לא פורסם מטעמו: רוב הערבים בארץ ישראל הגרט אליה לאחר שניתן לבריטים מנדט להקים כאן בית לאומי לעם היהודי).
לסיכום: במדינת היהודים בכל המקומות המשותפים צריך לאפשר לגור לפי התנאיים היהודיים.
2. "ספרו בגויים כבודו" - הוא מזמור בתהילים ואתה יכול גם לעיין במפרשים שם. לשאלתך -
אנו מצווים לספר את כבוד ה' בגויים. הדרך העיקרית היא על ידי שאנו שומרים שבת גם כאומה גם כמדינה וגם כפרטים (עיין בתשובה הקודמת).
המבנה של העולם הוא כזה שהקב"ה מתגלה דרך ה'סגל' שלו, והוא מראה את כבודו לכל הציבור - גויים. (אם אתה שרתת בצבא הרי שתדמיין לך פלוגה שכולם קצינים, מה שעושים במקרה מסובך כזה הוא שבתוכו בונים היראכיה של סגל ולוחמים כי ברגע שכולם יהיה סגל לא יהיה ניתן לתפקד)
גיור
מי שמתגייר כבר אינו גוי. הגיור הוא פרט בודד העוזב את עמו ומולדתו ועובר להיות חלק מעם ישראל. לא לכך הוא נועד ואין זה תפקידו, והיכולת לעשות שינוי כזה אינה רצויה בעינינו. אומנם אחרי שהתגייר הוא מקבל מקום מכובד בתוך עם ישראל. (תאר לך פצוע כוויות שלוקחים עור מהרגל ומשתילים בבית החזה, ברור שהיה עדיף שהעור ישאר ברגל וימלא שם את תפקידו).
עם ישראל צריך להשאר תמיד המעט מכל העמים. הקב"ה אמר בתורתו "שלא מרובכם חשק בכם".
מה שכתבת על התקופה הרומאית לא ידוע לי ואולי הכוונה לגיוריים המוניים ולא לפי ההלכה שמהם לא הפכו ולא נשארו יהודים כמובן. בימי דוד ושלמה אסרו על קבלת גרים בכלל וייתכן שכך צריך לנהוג היום.
צריך לזכור שגוי טוב אוהב ישראל המקיים 7 מצוות בני נוח הוא רצוי ומעשיו רצויים (ויכול גם להדליק את החשמל בחדר המדרגות), אם הוא מתגייר ולאחר מכן מדליק אש הרי שחטאו גדול עונשו נורא. עד שאדם לא מבין זאת ובכל אופן רוצה להתגייר ולשמור שבת וכשרות וכד' - אין הגיור שלו גיור, ואם כן הרי שזה רק מזיק לו, מהגיור אין דרך חזרה ואין יכולת לבטלו - זה צעד בלתי הפיך. מסיבה זו צריך תהליך הגיור להיות מיגע פי עשר מאשר גיבוש וטירונות לסיירת.
לכן טוב ונכון שעם ישראל ישאר קטן במספרו והעיקר שיגלה בגויים את כבודו של הקב"ה
בברכה
דוד לוי
גם המחלוקות שאתה מציין רובן מעשירות את עם ישראל כמו שבאברי הגוף כולם שונים ובחברה כל הפרצופים שונים כך הקב"ה ברא את בני האדם עם דעות שונות