שאלה
כאשר התעניינתי באיסורי הנגיעה (של לפני החתונה) אחת הסיבות שאמרו לי שזה מכיוון שהאישה טמאה, ואם כן אז מדוע מתירים כן לגעת בקרובים(למשל כמו אבא..)?
תשובה
לשואלת שלום רב.
יסוד איסור הוא בציווי "ואל אשה בנדת טומאתה לא תקרב לגלות ערוותה". כלומר האיסור הוא לא רק על העבירה עצמה אלא על כל מה שמוביל לעבירה. לכן אמרו חז"ל שלא רק העבירה עצמה אסורה, אלא גם נישוק וחיבוק וכל נגיעה של חיבה, וכן דברים נוספים שמובילים לעבירה. יחד עם זה אמרו חז"ל שבמצב נורמלי, אב כלפי בתו, אין ביניהם גירוי של ערווה, ולכן אצל אנשים בריאים בנפשם נגיעה של אב בבתו או אם בבנה אינה חיבה של ערוה אלא אחווה משפחתית. לכן נגיעה זאת אינה כלולה באיסור הזה של קירבה שמובילה לערווה, ולכן התירו לאב לגעת בבתו, אפילו כשהיא נידה. (אגב, זה אמור רק לגבי קירבה מדרגה ראשונה, כגון הורים וילדים).
אבל כאמור, בשאר נשים זה אסור, ולדעת הרמב"ם זהו איסור דאורייתא.
בברכה
אפי קיציס