שאלה
שלום,
רציתי לשאול על שמירת נגיעה. עד עכשיו (אני בת 15) ממש לא ידעתי שאסור לגעת בבני-דודים ודודים. אני לא יודעת מה אני יכולה לעשות. מה אני אגיד להם, "אני שומרת נגיעה"?!... הם לא בגילי, הם כבר גדולים וכמעט כולם נשואים, זה ממש מוזר! הם לא נוגעים בי בתור בת, אלא בתור אחות קטנה.
וגיסים, למשל, יש לי גיס מגיל מוקדם (בערך מגיל חמש) והוא כמו אח שלי. איך אני לא אגע בו?
או חברים של ההורים שלי, שהם צובטים לי את הלחי או משהו כזה. אני יודעת שזה אסור, אבל מה אפשר להגיד להם?!...
זה יהיה מגוחך!
תשובה
שלום וברכה
נכון, בקרב קבוצות שחלקם גם דתיות נגיעה של חיבה ושלום אין בה פסול. בדרך כלל, מי שלא גדל באטמוספירה של 'שולחן ערוך' קשה לו להבין מה הבעיה?. להיפך, אם אתה מקפיד אולי יש משהו לא נורמלי בך.
אני חושב שכל מתחיל מהצורה שאת בוחרת להציג את עצמך. לדוגמא, חיילת דתית בצבא שנמצאת במקום שבו נוהגים ללחוץ ידיים, נשיקות וחבוקים הדרך שלך להימנע אם היא משדרת מהתחלה שהיא לא 'בקטע הזה'. היא תיתפס בעיני הבריות באותה צורה שבה היא תציג את עצמה. במקרה שלך, הדברים שונים משום שאת מבקשת לשנות כיוון מתוך אי ידיעה קודמת. כנראה, שגם במקרים מהסוג הזה ברגע שאת תראי 'מבוכה' סביב זה הרי יימנעו מלגעת בך - זה תהליך. לכן,כשם שאת יכולה לעצב את דמותך בגיל 15 כך את יכולה לגרום לכך שמה שהיה קודם לא יהיה. כמובן, בחכמה, בדרך ארץ, בצורה שלא ייעלבו האחרים. בטוחני, שאם תשדרי עוצמה כלפי חוץ, אנשים במהרה יבינו שהשינוי הוא מהותי וחשוב לעיצובך הרוחני
בהצלחה
מאיר נהוראי