משפט ומדינה

שלום לך,

האיסור לפנות לבתי משפט בענינים אזרחיים מבורר ומפורש בשולחן ערוך ואיני מכיר שום מחלוקת לגביו. ברור שאסור לכל הדעות.

אינני מכיר מי שפונה לבית משפט אזרחי.
מי שעושה זאת עליו כותב השולחן ערוך שהוא "מרים יד בתורת משה רבנו עליו השלום" ומוסיף שם הרמ"א שיש להחרים ולנדות אותו ... ויש למתחו על העמוד " ועוד.
ואמנם הדברים על דיינים גויים אבל כבר הסכימו כל הפוסקים שהוא הדין בדיינים יהודיים אשר דנים בין אדם לחברו שלא כפי דין התורה.

יותר מכך - אם האדם זכה ומרגיש טוב כך - יתכן שכל ימיו גזל בידו שהרי בדין תורה אין כסף זה מגיע לו והוא אינו יודע שעליו לחזור בתשובה ולהשיב הממון לבעליו.

אבל -
כמובן שאם זה פתח לאדם לא לשלם את חובותיו לחברו , אז יש לתבוע אותו בבית דין של תורה ואם הוא מסרב (פעם או שלוש לפי שיקול הדיינים) אז בהרבה מקרים מקבל האדם היתר לפנות לדרכים אחרות ואפילו משפט עכו"ם לקבל את המגיע לו, משום שיד השלטון תקיפה יותר ובכוחו לכפות יותר.
כמובן שהדיינים צריכים לבחון האם יש עילה לתביעה והאם השני באמת אינו מגיע (וכמעט בכל המקרים שאני מכיר הצד השני התייצב בבית דין של תורה גם חילונים וגם חברות וגם ערביים - כמעט כולם באו לאחר שהוזמנו כדין)

מדוע הולכים לשם - איני יודע.
אולי כדי להציל עשוק מיד עושקו דהיינו לאותם מקרים שלא ניתן אחרת ואולי תחושת צדק או גישה לעניני משפט שמקורה בתורה ובטעות מעבירים אותה לשם.
לדעתי בעיקר מחוסר הבנת חומרת האיסור ומכך שמצווה זו נחשבת בטעות בעיני רבים כמידת חסידות.
ביום בו נתנהג כדעת הרמ"א לא רק ב'קיטניות בפסח' אלא גם כאן ננדה אותם, או לפחות נפסיק לצרף למנין ולא נעלה לתורה, כל מי שפונה לבית משפט ללא היתר מבית דין רבני נצליח יותר (גם בלי למתחו על העמוד).
כבר היום במקומות רבים לא מקבלים כמשגיחי כשרות וכד' מי שעובר עבירות כאלו כי אם הוא מרים יד בתורת משה הוא בודאי אינו נאמן בכשרות.

כמובן שכל זה ביחס למשפט האזרחי כפי ששאלת, ולא התייחסתי כאן למשפט המדינה (הפלילי התעבורתי וכד')

בברכה דוד לוי
098987548

הערה מצערת
מי שלא בא לאחר שהוזמן לדין תורה על ידי שייך לאחד הסוגים הבאים:

1. דתי או חרדי בלבושו שהתחמק או אמר שזו מצווה רק לחסידים יחידי סגולה ולא לאנשים כמוהו.
בכלל זה גם גופים תורניים שסרבו לדרוש שכל הבא לצרוך מהם שירותים יתחייב מראש לדון בדין תורה במקרה של מחלוקת (דבר שמאד מקובל אצל לדרוש במגזר הפרטי הדתי לאומי שמסביבי)
2. רשויות שלטון שבתחילת קום המדינה נהגו להתייצב ועד שמי שרצה לקעקע בתורת ישראל התנגד לכך ומפחיד אותם.
3. נוכלים אלימים שמתחמקים מכל דין.