שאל את הרב

משהו רוחני - דחוף מאודדדדדדדדדדדדדדדדדד!!!!!!!

חדשות כיפה הרב יוסף אלנקווה 30/10/02 15:30 כד בחשון התשסג

שאלה

לכבוד הרב שלום.

אני יודע שזאת חוצפה (בלשון המעטה) לבקש כזאת בקשה אבל אני חייב אותה דחוף להיום. (יום רביעי).

אני צריך קטע על רוחניות (מעולם התנ"ך, גמרא, זוהר, סיפורי חז"ל, ספרות תורנית)

משהו לא קצר ולא ארוך.

בברכה ותודה רבה רבה מראש.

זאבי.

תשובה

שלום לזאבי


כיון שאתה מעמידני בדקות ספורות כי תיכף יגמר היום
הנני אוסף לך על ה'רוחניות 'במשנת האור החיים הקדוש .

לתשומת לבך , הדברים רציניים ביותר ויש ללמוד אותם לעומקם , אינני יודע לשם מה נחוצה לך עבודה זו , אך יהי לך
ובהזדמנות בלי נדר אפרט את הדברים .
פעם הבאה תכתוב בבקשה עד איזו שעה אתה צריך את התשובה .

* העולם עגול – משתוקק לרוחניות .

הנני מתחיל בדברי האור החיים הקדוש ( בראשית פרק ב פסוק א ) המסביר שהעולם עגול – 'כדורי '
כי כל חלקיו משתוקקים להתעלות רוחנית , וכולם שוים בדבקותם בבורא העולם מצד יסודם :

" וכל חלק מעמיד את חברו באמצעות האמור ונמצא כל העולם תקוע ביתדות ומסמרי חשק הבורא לצד כלות ונטות רוחניות שבו - להתקרב להנערב יתעלה שמו, ובזה אתה משיג טעם שברא ה' העולם כדורי והבן ".


* צדיקים – הופכים חומר לצורה .


בבראשית פרק ו פסוק ג כתב הרב שדור המבול הפכו ברשעתם את הרוחניות , הצורה – לחומר , וזה הפוך מהצדיקים שהופכים חומר , גשמיות – לצורה , לרוחניות וקדושה .

" עוד ירצה על דרך אומרם כי הצדיקים מהפכים החומר לעשותו צורה והרשעים מהפכים הצורה לחומר וזה הוא איבודן לעולם.
, והוא אומרו לא ידון רוחי פירוש לא יהיה לי רצון מהם לעולם, פירוש מעתה ועד עולם ואפילו עולם הנצחי, והטעם הוא בשגם פירוש בשביל שגם הוא רוחניות שבו - הפכו ועשאו בשר.
וזה הוא איבוד הנפש, והוא אומרם ז"ל (סנהדרין קז:) דור המבול אין להם חלק לעולם הבא:"

*אברהם אבינו והמלאכים .

ובבראשית פרק יח פסוק ה מלמדנו הרב כי אברהם אבינו ביקש מהמלאכים לאכול אוכל גשמי , כי כאן הם יטעמו דבר גשמי שיש בו דבר רוחני , וזו מדת הצדיקים שהאכילה שלהם – היא קודש.

" כי על כן עברתם וגו' –
פירוש כדי שלא יאמרו איך מזמינם לאכול אחר שהכיר בהם היותם משרתי עליון ,
כי הגם שפירשנו שיכוין בדבריו אל הרוחניות, עם כל זה הפשט אינו נעקר, וגם במאכל יש סודות מופלאים כאמור (משלי יג כה) צדיק אוכל לשובע נפשו, לפנימיות הרוחניות.

לזה אמר להם כי וגו' פירוש כי טעם לדברי, על כן עברתם פירוש כן בסדר זה בדמות אנשים שישנם במזון הגשמי גם כן ויאמרו כן פירוש כן הוא כדבריו שעל כן עברו עליו בדמות אנשים והסכימו אליו לעשות כאשר דבר עוד רמזו לו שיעשה כדרך האמור בדבריו להטעימם רוחניות הנאות להם כרמוז בדבריו כמו שפירשתי:"

ואכן המלאכים טועמים מאכל גשמי שכולו יראת שמים .

* ויתן לך הא-לקים .

יצחק אבינו מברך את יעקב ואומר לו 'ויתן 'למה הוא'ו בראש פסוק ?, לומר שיש ברכות רטחניות ויש גשמיות והוא יתברך בשתיהן

וכך כתב בבראשית פרק כז פסוק כח :

" עוד ירצה שברכו ברכות רוחניות וגשמיות, כנגד הרוחניות אמר בהעלם ויברכהו, וכנגד הגשמיות אמר ויתן לך וגו' בתוספת וא"ו, לומר מלבד עולם העליון אשר בחר אברהם לבניו שהוא עיקר תכלית זרע ישראל עוד יתן לו בעוה"ז וכו':".

* יעקב אבינו .

בבראשית פרק מט פסוק ג האוה'ק מפליג איתנו לשלושה חלקים של הרוחניות , ומסביר מהי קדושת בני ישראל , עמוק עמוק !

" וליישב הענין,
דבר ידוע הוא כי כל רוחניות שבעולם מתחלק לג' בחינות, אחד קדושה, ואחד חול, ואחד חלק רע,
וכל אחת מהשלשה תוציא ענפיה ותתאוה לבחינתה :

חלק הקדושה - יפריח ענפי הטוב והאושר הנצחי ותתאוה למושכלות, ,
חלק החול - יתאוה לאכול הערב לפה והנחמד לעין ויבנה בתי אבנים ועפר ויכונן מלבושים והכנות נדמים,
חלק הרע - יתאוה לכל תיעוב ויעשה כל אשר שנא ה' ויבחר לגזול ולרמות ולשקר ולאכול חלק הטמא נבילות וטריפות שקצים וכו', ויערב לנפשו לחבק בשר טמא נדה כותית אשת איש וזכר, המרוחקים מבחינת הקדושה:

ומג' אלה ישנו כל הווה וכל נמצא, בין מחלקי הטוב והטהרה, בין בחלקי הממוצע והוא שאנו קוראים חול, בין בחלקי הרע והטומאה וצוה ה' לעם ישראל, כי לצד שהם בחינת הקדושה לבל יטעמו מחלק הרע, לא במאכל, ולא במשתה, ולא בדיבור, ולא במחשבה, ולא בראיה, ולא בשמיעה, ולא בריח מאכל, לבל יאכל בעלי חיים טמאים וטריפות ונבילות ושקצים וכו' ולא ישתה יין נסך ויין ערלה וכדומה דיבור, שלא ידבר שקר ורכילות ונבלות הפה ולשון הרע וכדומה מחשבה, לבל יחשוב בעבודה זרה ולא בזנות ולא יתגאה בדעתו ולא יחרוש און ראיה, לבל יביט ביופי אשה האסורה כאומרו (ויקרא יט ד) אל תפנו אל האלילים וגו', ולא יביט בדברים האסורים לראות שמיעה, שלא ישמע דברים המשקצים ולא קול אשה האסורה וכדומה ריח, שלא יריח ריח דברים האסורים:
וכנגד כל בחינה ובחינה יש חלק החול וחלק הקדושה, וגזר ה' שיהיה חלק הקדושה מצוה לעשות כן, וחלק החול רשות, ובעת אשר ידבק האדם בבחינה אחת מהם, כמו כן תדבק נפשו בשורש ההוא אם לטוב אם להפכו, ומעתה הגם שתהיה נפש אדם טהורה זכה וברה, באמצעות אשר יכניס לפנימיותו מחלק הרע תהיה הנפש ההיא מעורבת מב' בחינות טוב ורע, וזה יסובב לנפש ההיא טעימת המר להתייסר, או גוף ונפש בעולם הזה, או נפש לבד לאחר מותו, והוא סוד הכביסה שאמרו בשלהי שבת (קנב:) ינתנו לכובס:
ויש לך לדעת כי כפי בחינת הרעה שנדבקה בנפש מהרע כמו כן תתאוה נפשו, כמו שתאמר אם נפשו נחלאה מטומאת הניאוף תתאוה נפשו לבחינה זו כפי מה שהקדמנו כי כל בחינה תתאוה לכיוצא בה, וכי ירבה האדם להלעיט נפשו מחלקי הרע תגדל בה חשק הרע, ויבדל ויתרחק מבחינת הטוב תקח כלל זה בידך כי אין לך דבר מעשה בעולם ולא נדנוד דבר שאין לו יסוד ברוחניות, וכל דבר איסור שהודיע ה' כי הוא זה אסור, כל הנדבק בו הרי הוא מושך לנפשו חלק רע:
וצא ולמד מה שכתב בספר הישר (שער ט') שחיבר ר"ת בהבחנת הנפש לדעת אדם נפשו מה טיבה, ותמצא שיש אדם שאין נפשו משיחתו עשות ניאוף, ויש נפש אדם שמשיחתו על הדבר, ודבר זה גורם אם הוא דבק בנפשו מבחינת הרע, אותה בחינה אינה יכולה להפך טבעה הרע לשנוא כיוצא בו, והוא גם כן סוד אומרם ז"ל (סוכה נב:) אבר קטן יש באדם משביעו רעב מרעיבו שבע:
גם יש לגלות הבחנה אחת בזה, כי יש אדם כי יולד יהיה טבעו להוט אחר עשות רע ויגדל עשות רשע, ויש אדם טבעו בלא שום טורח יחדל מבחינת הרע ובנקל יחזור לאחור אם יחפוץ, דבר זה ימשך מההרכבה בשעת זריעה אם נפש אדם הזורעת חושבת בחשק המעשה לצד המעשה כי יערב לו, ואין צריך לומר אם יתן עינו בכוס אחר, או יחשוב במחשבות שלא במינו הטהור, וצא ולמד מבני חזקיה ע"ה שיצאו שני עובדי ע"ז (ברכות י:) ט לצד מחשבת המוליד בעממים, כי המחשבה באותו מצב בונה הבנין בנולד:
וזה לך עיקר גדול כי המזריעים הם הבונים לנפש הנולד, ואם תזרע בנקיון וטוהר קדיש משמיא נחית, ואם תולד בו כל שהוא מחלק הרע דרך שם תכנס בחינת הרע ותעל צחנתו ובאשו א, זה הכלל לא יתאוה לבחינת הרע אלא מינו, וכל שאין בו מין רע כל עיקר לא תתאוה לדבר ואם (לקחך) [לחשך] אדם לומר והרי אדם ב מושלל מחלק הרע היה, ואיך חטא ועבר על דברי ה', אמור לו שוגג היה, גם לא בחינת הרע גמור היה עץ הדעת, והראיה כי נטוע בגן אלהים מקום שאין רע, גם אמרו ז"ל ג שאם היה ממתין עד ערב שבת קודש היה מקדש על גפן למאן דאמר גפן היה (ברכות מ), הא למדת שלא היה בחינת הרע אלא כדבר חול בערך קודש והוא סוד "


· בין ישראל לעמים .

בשמות פרק כא פסוק ד מבאר הרב שהרוחניות שייכת לעם ישראל :

" הלא ידעת כי האדם נחלק לשנים, חלק א' רוחני והוא העיקר, וחלק א' גשמי, שבראו ה' לנשמה לשמשה, שבאמצעותו מקיים כמה מצות אשר צוה ה', ולו יקרא שם עבד, כי אינו אלא שמש לנפש, שבשבילה יקרא אדם, כמו שאמר הכתוב (להלן ל לב) על בשר אדם לא וגו', שזה יגיד כי לא הבשר יקרא אדם, וכן אמר (יחזקאל לד לא) אדם אתם, אתם קרויים אדם ולא אומות העולם (כריתות ו:), שאין להם נפש רוחניות ".


הנה לך כמה גרגרים בענין הרוחניות במשנת האוה'ק , בהצלחה .

כתבות נוספות


Notice: Undefined variable: tmpUrl in /srv/sites/kipa.co.il/public_html/incFiles2021/footer.php on line 368

Notice: Undefined variable: tmpUrl in /srv/sites/kipa.co.il/public_html/incFiles2021/footer.php on line 368