שאלה
בס"ד
שלום הרב...
אני פעמים רבות תוהה על דרך החינון המאוד נפוצה היום...
ההתעכבות והדגש המרובה נעשה דווקא על העניין שעלינו לקיים מצוות וללכת בחוקות התורה ובאורח חיים המופלא שנבראו לכבוד האדם ע"י הקב"ה - כדי להטיב עם האדם בעולם הבא .
לעניות דעתי למרות מעמדו הבלתי נפתס וחשיבותו העצומה של העולם הבא לנשמת האדם ראשית כל עלינו לקיים את המצוות בכדי לתקן עולם במלכות שדי! עולם מתוקן מביא לעולם הבא... למשל הדוגמא הכי נפוצה :
לעזור לזקן לחצות את הכביש... למה? "השתגעת אחי איזה עולם הבא יהיה לי"..למה פשוט לא לעזור בתמימות לבב לבוא לזקן לעזור לו להטיב לו והערך המוסף של ההטבה לנברא היא ישיבה בחיקו של הבורא בעולם הבא...כל ערך צריך להיות במקומו מונך אסור לנו לשכוח את המטרה הנעלה- עולם הבא אבל הדרך לשם היא חיינו ולפעמים אנחנו פוסחים עליה מרוב כמיהה לעולם הבא
-המטרה- .
בעולמנו הדגש צריך להיות הטבה ותיקון העולם הזה לשם גילוי מלכות ה' בעולם שהיא המטרה הראשונית ורק לאחר מכן עולם הבא וחלילה לא לדלג...ואני מדגיש לא לדלג..
תקן אותי אם אני טועה ...
תודה רבה..
תשובה
בסד
שלום רב.
למען האמת לא כל כך הבנתי את השאלה..
כי אני בכלל לא שמעתי כי עולם הבא מוזכר בתורה.!
וגם רבי יהודה הלוי בספר הכוזרי אומר כי אין גן עדן וגהינום לאחר מאה ועשרים ...
ועיין ברמבן על פרשת בחוקותי.
אני רק לא מזמן למדתי בעל פה את המשנה בפירקי אבות..
["יפה שעה אחת של מצוות ומעשים טובים בעולם הזה מכל חיי עולם הבא.."]
וז מי אמר בכלל ההפך.
בישביל מה לשאוף להגיע לעולם הבא אם המצוות של שעה אחת כאן שוות יותר?????
בברכה