שאלה
שלום, כבוד הרב!
בזמן האחרון נאספו לי הרבה שאלות ואני אשמח אם תוכל לענות לי עליהן..
1)זמנה של ציצית הוא מעלות השחר עד השקיעה, זה אומר שבלילה אפשר ללכת בלי ציצית? או שבכל אופן עדיף להישר איתה? מה הלכה בעניין הזה?
2)רוב האנשים לא שמים בציצית פתיל תכלת כי אומרים שלא יודעים ממה עושים את הצבע, אך עדיין רואים אנשים שכן שמים...מה יותר נכון לעשות? איך לנהוג?
3)אני אומר קדיש יתום, ולפעמים אני צריך למהר בתפילה בשביל להגיד את הקדיש, לא עדיף להתפלל ברוגע כמו שאני רוצה ומעדיף ואולי לפספס את אמירת הקדיש?
4)הזמן הכי מוקדם לברכות השחר ותפילה זה עלות השחר, אך יש בבית הכנסת מניין פועלים שמתחילים להתפלל ב-5. עכשיו עלות השחר באזור הרבע ל-6, איך זה אפשרי אז להתפלל ככה?הרי לפני עלות השחר אסור להגיד ברכות השחר, לברך על תפילין, להתפלל 18??
5)אני כבר כשנתיים חוזר בתשובה (עכשיו אני בן 21) ואני יודע מה החשיבות של לימוד תורה, אבך גם בגלל חוסר זמן בצבא וגם בגלל שקשה לי ללמוד לבד, אני לא כל כך מצליח לעשות את זה. אני לומד הלכות, קורא את פרשת השבוע..ניסיתי ללמוד גמרא, אבל אני גם לא יודע איך ללמוד נכון, גם לא יודע ארמית, וגם זה יחסית קשה בשבילי..ניסיתי ללמוד משנה, וזה נראה לי יותר קל..מה עדיף ללמוד במצבי? מה הקשר בין משנה לגמרא(יש הרבה דברים דומים שם)?
6)אני בא מבית לא דתי, ולמרות שמשפחתי מנסה לכבד אותי ולשנות חלק מהדברים הנהוגים בבית בשבילי, יש דברים שאני לא יכול לדרוש..למשל, לקנות ירקות ופירות כשרים בשנת שמיטה. איך עליי לנהוג? לא לאכול מה שיש בבית? זה נורא יפגע באמא שלי שגם ככה סובלת "מהמגבלות" שנוצרו בבית בגללי..או שלאכול רק מה שהיא מביאה לי, ואם אני סתם רוצה לקחת, אז להימנע מזה? אני מנסה לקנות לבד מחנות כשרה, אבל רוב הזמן אני בצבא ואמא קונה הכל..
7)הזמן התפילה אנחנו עושים ג' פסיעות לפני תפילת 18, לפני שאומרים "עושה שלום" וכורעים ל3 כיוונים, בזמן קדושה נוהגים להתרומם על קצות האצבעות להסתכל למעלה...הרי כל זה תנועות פיזיות..מה החשיבות של כל אחת, ועד כמה זה באמת חשוב?
מצטער על האריכות, פשוט בגלל שכמו שאמרתי אני חוזר בתשובה, ולא נמצא בסביבה דתיה, אין לי יותר מדי אנשים לשאול.
תודה רבה ושבוע טוב.
תשובה
שלום וברכה,
אשריך שזכית לחזור בתשובה, וישר כוחך שאתה מנסה לברר כל פרט ופרט, שביחד מרכיבים פאזל שלם.
1. זמנה של ציצית הוא מהזמן שאדם מכיר בין צבע תכלת לצבע לבן באור הקלוש של השחר, זה בערך 20 דקות אחרי עלות השחר.
מצוות ציצית מבוססת על זה שנראה אותה, ולכן מפני שבלילה ממילא לא רואים - לא חייבים בציצית. אולם, כיום כשגם בלילה יש תאורה - רצוי ללכת גם בלילה עם ציצית. יש שמחמירים אף לישון עם ציצית בלילה עפ"י הקבלה : https://www.kipa.co.il/ask/show/7627
2. בפתיל תכלת רבו הדעות לכל הכיוונים. גם לדעת אלה שסוברים שלא צריך לשים פתיל תכלת - אם שמת אותו עדיין קיימת מצוות ציצית. למעשה - תנהג כפי רבך, או לפי איך שיחזק אותך יותר בעבודת ה'. תשובה מפורטת יותר : https://www.kipa.co.il/ask/show/112147
3. לפי דעתי התפילה חשובה יותר ועליך לכוון בה, גם אם זה יוצא על חשבון הקדיש. אבל בקדיש שבו יש רק קורבנות או מזמורי תהילים - תוכל לומר את הקדיש לפני שתגיע אליהם בתפילתך האישית. כמו כן נסה לחפש מנין שמתפלל בקצב דומה יותר לשלך.
4. ישנה דעה בהלכה לפיה עלות השחר היא 90 דקות לפני הנץ החמה. בפועל לא נוהגים כמוה, ייתכן שהמניין הזה סומך עליה.
5. עיקר לימוד התורה הוא לימוד התלמוד הבבלי - שכולל בתוכו כמעט את כל תחומי התורה. מטרתה של הגמרא היא בעצם לבאר את המשנה, ולכן היא מסודרת על בסיס ששת סדרי המשנה. כשאתה לומד גמרא, אתה גם לומד תוך כדי את המשנה.
קיימות מספר מהדורות של גמרות מתורגמות שניתן להיעזר בהן. אם אתה מתקשה בצבא להתרכז בלימוד הגמרא, אז נסה ללמוד משנה.
6. רוב הסופרים מוכרים ירקות כשרים (היתר המכירה מהווה כשרות לכל דבר). לכן הקושי להשיג ירקות כשרים אינו גדול במיוחד.
למעשה, אם הירקות בבית לא כשרים תוכל להכשיר אותם בעצמך, או (באישור רס"ר המטבח) להביא מהצבא ירקות כשרים הביתה.
בכל מקרה, אסור לאכול אוכל לא כשר, גם אם זה יפגע בהורים (אני לא מדבר על התעקשות לאכול דווקא הידור מסוים, שבזה יש ענין לדון). את התולעים שבירקות התורה אסרה מספר פעמים, כדי להדגיש את חומרת האיסור.
7. התנועות הפיזיות שבתפילה הן דרכים להתפלל לקדוש ברוך לא רק דרך הפה, אלא גם דרך הגוף. בפסיעות שבתחילת התפילה, אנחנו מדמים לעצמנו שאנחנו נכנסים להיכל ה'. בפסיעות אחורנית אנחנו נפרדים מה' וכורעים לכל הכיוונים, כי ה' נמצא בכל מקום. ההתרוממות בקדושה, היא ניסיון להתקרב כמה שיותר אל השכינה שנמצאת למעלה ובעצם ביטוי לרצון שלנו לכך. התנועות האלו נפסקו להלכה, אולם אם הן פוגעות בריכוז שלך או של אלה מסביבך - ניתן לעכב אותן.
חזק ואמץ,
גלעד
(המשיב אינו רב)