שאלה
האם מותר לעשות מסז' בשבת. ברצוני להדגיש שאין מדובר במסז מקצועי (איני ממוקצע בתחום). הסיבה שאני מדגיש זאת היא שהשו"ע בהלכות רפואה בשבת מדבר על "מתעמלין" וכו שכרוך בהזעה.
ראיתי שבנשמת אברהם אוסר, אך לא מפרט האם זהו דווקא מסז רציני, ארוך ומקצועי או שמא אפילו משהו יותר חובבני - שאעשה אני לאשתי, לדוגמא.
כמו כן האם הרב יוכל לציין מאיזה איסור קא אתינן.
שאלה ב: קראתי את המכתב של הרב הוטנר, שבסוף הספר אשיב ממצולות, על כך שגם אצל גדולים ישנם עליות וירידות. האם הרב מכיר מקורות נוספים הכותבים ברוח זו (מלבד דוגמאות תנכיו"ת). נקודה זו חשובה, כי זה מאפשר גם לפשוטים כמונו ל"התחבר" ברמה כלשהי גם לגדולים, שהרי בני אנוש הם.
תודה רבה
תשובה
א. עיין שו"ת מלמד להועיל חלק א (או"ח) סימן נג ו
שו"ת ציץ אליעזר חלק ו סימן ד . יש שני טעמים לאסור, שטת רש"י משום עובדין דחול , ושיטת הרמב"ם משום ההזעה שמוכח שזה לרפואה.
מסאז' חובבני כזה אינו בהכרח לרפואה אלא גם דרך בריאים לעשותו, והוא נעשה לתענוג, כמו כן אין כאן לענ"ד משום עובדין דחול, ולכן ניתן להתיר. עיין בציץ אליעזר הנ"ל שהתיר במכשיר קטן שלא מזיעים שלא אוושא מילתא ואין בו משום עובדין דחול.
ב. לא מכיר. אני מניח שתתקשה למצוא דברים ברוח זו, זה לא פוליטיליקורקט לדבר על כך בין אנ"ש. אין ספק שהנקודה שאתה מעלה היא חשובה, וגם מה שקיים בתנ"ך מודחק בין אנ"A ברוח דרשות חז"ל בעניין, דבר הגורם לנזק חינוכי גדול לענ"ד, עליו הצבעת. מה יש לנו ללמוד מהאבות וכו', אם כל חטא שלהם מסיבירים לנו שהוא בכלל בליגה אחרת וכו'... בתת מודע חינוך מגמתי כזה גורם לניתוק מהתורה, במקום להתחבא אליה ולראות שגם גדולי עולם טעו, ומהם נלמד שגם כשאנו נכשלים לא נתייאש אלא נשתדל לתקן ולהתמודד כפי שהם התמודדו ואכמ"ל.