שאלה
1. מה בדיוק ההבדל בין מנחה גדולה לקצרה?
זמנים\תוכן.
מה עדיף ומאיזו סיבה?
2. והאם במנחה קצרה אחרי קדושה, הציבור אמור להמשיך מ"חונן הדעת"
או להתחיל מהתחלה "ברכת אבות"?
תודה רבה מראש!
תשובה
שלום וברכה
כך מסביר את הרמב"ם הל' תפילה (ג,ב) את ההבדל בין מנחה קטנה לגדולה:
כבר אמרנו שתפלת המנחה כנגד תמיד של בין הערבים תקנו זמנה, ולפי שהיה התמיד קרב בכל יום בתשע שעות ומחצה תקנו זמנה מתשע שעות ומחצה והיא הנקראת מנחה קטנה, ולפי שבערב הפסח שחל להיות בערב שבת היו שוחטין את התמיד בשש שעות ומחצה, אמרו שהמתפלל מאחר שש שעות ומחצה יצא, ומשהגיע זמן זה הגיע זמן חיובה וזו היא הנקראת מנחה גדולה.
מלשונו של הרמב"ם משתמע שישנה עדיפות להתפלל מנחה קטנה משום שזה עיקר זמנה משום שתפילות תקנו כנגד קרבנות ועיקר זמן הקרבתו של תמיד של בין הערביים היה לקראת שקיעת החמה דהיינו במועד מנחה קטנה. לפעמים בשעת הדחק כמו בערב פסח שחל להיות בערב שבת היו מקדימים לשש שעות ומחצה כדי להספיק להקריב את קרבן הפסח לפני שבת. השולחן ערוך פוסק את דבריו של הרמב"ם בהקשר לעדיפותה של מנחה קטנה אבל המשנה ברורה רלג ס"ק א
מסכם: "ועכ"פ אם רוצה לאכול או לצאת לדרך או שעתה יוכל להתפלל עם הצבור ואם ימתין על מנחה קטנה לא יהיה לו מנין לכו"ע מותר להתפלל לכתחלה משש שעות ומחצה ולמעלה".
דהיינו שעדיף להתפלל במנין מנחה גדולה מאשר להתפלל מנחה קטנה ביחידות.
הרב עובדיה יוסף נשאל אף הוא וזה לשון השאלה: בישיבות הגדולות נוהגים להתפלל בכל יום מנחה גדולה לפני ארוחת הצהרים, האם נכון יותר להמתין כדי להתפלל מנחה קטנה, שהיא לאחר תשע שעות ומחצה?. הרמב"ם מצרף שקול נוסף וזו תשובתו בספרו "יחווה דעת" חלק ד סימן י"ט:
"לפיכך הואיל ודעת הרי"ף והרמב"ם שאין לאכול סעודת הצהרים לפני תפלת המנחה, גזרה שמא ימשך בסעודתו, וכן פסק מרן בשלחן ערוך (סימן רל"ב), אף על פי שהאחרונים כתבו להליץ על הנוהגים לאכול ארוחת צהרים לפני תפלת מנחה, שיש להם על מה שיסמוכו, מכל מקום עדיף יותר להתפלל מנחה גדולה לפני ארוחת הצהרים, כדי לצאת ידי חובת הפוסקים הנ"ל. (וכן כתב בשו"ת שואל ונשאל ח"א סימן נ"ג). ולכן מנהג בני הישיבות בזה יסודתו בהררי קודש. וכן ראוי לנהוג."
בגלל שיש פוסקים שמחמירים שלא לאכול ארוחה לפני מנחה עדיף להתפלל מנחה גדולה מאשר להתפלל מנחה קטנה. כמו כן, בערב שבת עדיף להתפלל מנחה גדולה שכן, כך אדם יכול לקבל עליו שבת מוקדם לפני צאתו לבית הכנסת ולא להמתין עד "לכה דודי" שנאמר בעת דמדומים.
היו שנהגו להתפלל גם מנחה גדולה וגם מנחה קטנה:
"נהגו אנשים הרבה להתפלל גדולה וקטנה והאחת רשות, והורו מקצת הגאונים שאין ראוי להתפלל רשות אלא הגדולה, וכן הדין נותן מפני שהיא כנגד דבר שאינו תדיר בכל יום, ואם התפלל הגדולה חובה לא יתפלל קטנה אלא רשות".
להלכה יש שתי אפשרויות ביחס למנחה קצרה:
א) להתחיל עם הש"ץ ולומר קדושה אתו.
ב) להמתין עד קדושה ולהתחיל מהתחלה.
מהמשנה ברורה משמע שעדיפה האפשרות השניה.