שאלה
שמעתי בעבר שהסיבה לשינוי מ"מגדיל" ל"מגדול" בברכת המזון של שבת, מקורה בטעות, שכן ליד הפס' נרשם בסוגריים את המקור- שמואל ב' וראשי התיבות ש'ב הביאו לבלבול שיש לומר מגדול בשבת. בנוסף ישנם דוגאות רבות נוספות על טעויות, מנהגים והוראות שעה (כמו תפילת "כל נדרי" שחיברו האנוסים בכדי לבטל את התנצרותם) שהשתרשו במהלך הדורות במסורת ונקבעו להלכה כיוון ש"מנהג ישראל דין הוא".
השאלה היא איפה עובר הגבול בין מנהגים יפים שקיבלנו על עצמנו במהלך הדורות לבין עיוותים ותוספות מכבידות שרק גורמים למעמסה יתירה על שומר ההלכה והופכים את חיינו למירוץ אחר דקדוקי הלכות טכניים שיתכן ואינם ניתנו בסיני ואף לא בתורה שבע"פ. האם לא מדובר באזלת יד של חכמים להתיר שיבושים שהשתרשו כמנהגים ובעקבותם איבדנו הרבה מהיופי והפשטות של היהדות? חס וחלילה אינני באה להתריס, ואני מקבלת באהבה והבנה את העוצמה של מסורת ישראל (כפי שמוסבר בכוזרי) אך לאור העובדה שעמ"י עבר טלטלות רבות במשך 2000 שנות גלות בהם השפענו אך גם הושפענו מתרבויות שונות ונצרכנו להוראות שעה, האם היום, כאשר יש בידנו את היכולת והכלים לגשת לידע היסטורי, לא ראוי לבחון מחדש את עולם ההלכה?
תשובה
לשואלת שלום רב.
א. יש כאן כמה טענות שכלל אינן ברורות. למשל הטענה הותיקה על כך שמקור של מגדיל\מגדול הוא בטעות של פתיחת ראשי תבות בעייתית מאד, כיון שנוסח זה מופיע כבר בספר אבודרהם (מאה 14) כלומר עוד לפני שהחלוקה לשמואל א ושמואל ב (חלוקה נוצרית כידוע) חדרה לעם ישראל. וכן תפילת "כל נדרי" מאד קדומה ומופיעה בסידור של רב עמרם גאון (המאה התשיעית לספירה!) שחי בבבל עוד הרבה לפני האנוסים הנוצריים. לכן צריך להזהר לפני שאנו תוקפים מנהגים קדומים בעם ישראל, ע"פ שמועות וכד'.
ב. אכן ייתכן שיש מנהגים שמקורם לא ברור. אבל כפי שציינת זה כוחה של המסורת היהודית, ולכן אנו איננו מבטלים מנהגים ע"פ מחקר זה או אחר. מנהג שעי"ש נהג בו אנו מקבלים אותו, אא"כ הוא נוגד הלכות מפורשות, שאז יושבים על זה חכמי ההלכה ומנסים לברר מה מקור המנהג, האם בגלל טעות או טעם אחר שראו חכמי הדורות להוסיף ולקבל מנהג זה, והאם כבר חכמי אותו הדור שבו התקבל המנהג התנגדו לו או שתיקנוהו מטעם כלשהו.
ובכלל אינני חושב שחיינו הפכו לעומס ומרדף אחרי דקדוקי הלכה טכניים. זה מאד תלוי באדם העושה. יכול אדם להסתכל על הלכות שבת ולראות בהם רק עומס וסבל, ויכול הוא לראות בהם את המסגרת שמאפשרת את כל היופי וההתעלות של השבת, את כל השלווה, המנוחה וההתקרבות לה', שהשבת מביאה למקפידים עליה ולמכניסים בה את התוכן שלה, את הנשמה היתירה. ולכן הכל תלוי בגישה שלנו להלכה ולתורה.
בברכה
אפי קיציס