שאלה
שלום.
אני רואה אנשים עובדים כל ימיהם, כל החיים עסוקים בלשרוד ולא לאבד את הפרנסה. כך 60 שנה עד הפנסיה. כל הזמן עובדים ועובדים כי אם לא, אז לא יוכלו לחיות אלא כמו קבצנים. כלומר - נגזר עלינו לעבוד עד גיל 65. אני שואל: לשם מה כל זה? מדוע זה כך. אני צעיר ויודע מה מצפה לי בעתיד: 60 שנות עבודה. מדוע זה כך ?
נראה שרק מיליונרים או אנשים מצליחנים - שמחים. עובדה - אף אחד מהם לא הולך להיות איש פשוט, אלא תמיד נשאר במעמדו.
מדוע נגזר על רוב העולם חיים כאלה של עבדות? {חוץ מיום בשבוע}.
תודה לרב.
תשובה
שלום רב!
אתה מעלה שאלה חשובה מאוד, ונראה שיש לך באמת יכולת התבוננות אמיתית.
אכן, אנשים רבים חיים את חייהם בצורה שתיארת: הם עבדים לעבודתם, חיים מיום ליום, ומחכים ליום בו יוכלו להפסיק לעבוד. ולכאורה נראה שכשאדם מגיע לגיל בו עליו לפרנס את עצמו 'נגמרים החיים הטובים'.
אבל אני חושב שהמצב לא חייב להיות כזה. גם כשאדם צריך לפרנס אותו ואת משפחתו הוא יכול לחיות חיים שמחים וטובים.
יש כאלה שמחפשים לעצמם עבודה בה יכולו להרוויח כמה שיותר כסף בזמן מועט, גם אם זו עבודה לא נעימה, ולהקדיש את הזמן פנוי שנותר לדברים שחשובים להם באמת: משפחה, תתחביבים, חברים, לימוד וכדו'.
ישנם אחרים שמחפשים עבודה שתמלא אותם שמחה ושתתן להם סיפוק. יכולים להיות הרבה תחומים, כאלה, ולכל אחד מתאים תחום אחר: יש אחד שחינוך וקשר עם ילדים ממלא אותו, ויבחר להיות מורה, יש כאלה שרוצים להשאר קשורים תמיד לעולם התורה ולכן לומדים בישיבות שנים רבות, ואחר כך הולכים לכהן כרבנים, ויש כאלה שרוצים להשפיע על החברה ויעבדו בפוליטיקה ובעסקי ציבור.
אני חושב שהדרך הנכונה היא לשלב בין הדרכים; מצד אחד למצוא תחום שבאמת ממלא אותך ושנותן לך סיפוק, ומצד שני לשים לב שאני לא נשאב כל כולי לתוך העבודה, שאני משאיר מקום לחיי משפחה ולפיתוח העצמי.
אגב, אינני בטוח שמיליונרים באמת שמחים במצבם; כבר אמרו חז"ל 'מרבה נכסים - מרבה דאגה' - מי שיש לו הרבה כסף צריך לדאוג כל הזמן לשמור על ערך כספו, ובדרך כלל עובד קשה יותר מאדם פשוט.
אני מקווה שבע"ה תמצא את הדרך שמתאימה לך, ושחייך יהיו שמחים ומלאים משמעות.
בהצלחה!
אבי