שאלה
שמעתי שאדם הפוסע פסיעה גסה בשבת, יורד לו אחת חלקי 500 ממאור עיניו.
האם זה נכון? מה זה אומר? האם הכוונה לקטע של ההילות וקרני האנרגיה הצבעוניות שראיתי שמופיע כאן כמה פעמים באתר?
אשמח מאד אם הרב יביא לי רשימה של דברים שמורידים ממאור עיניו של אדם.
כמו כן אשמח מאד אם הרב ייתן לי רשימה של דברים שמעלים את מאור עיניו של אדם (שמעתי שבהיה בכוס יין בזמן קידוש מחזירה קצת)
כמו כן, האם יש גבול מקסימלי למאור עיניו של אדם? האם יש מינימלי?
האם גם לגויים יש קטע כזה של "הילות" ו"מאור עיניים"?
תשובה
ב"ה
ברכה ושלום.
פסיעה גסה היא בעצם מאמץ לעיניים בדיוק כמו שאם מנפחים בלון במאמץ אז מרגישים איזה סחרחורת או שחור בעיניים.
נאמר בתלמוד בבלי מסכת ברכות דף מג עמוד ב
"[דאמר מר: פסיעה גסה נוטלת אחד מחמש מאות ממאור עיניו של אדם. מאי תקנתיה? - להדריה בקדושא דבי שמשי. ]"
כלומר התקנה היא להביט בכוס הקידוש.
והעיניין הזה היה ידוע לאבותינו שמצינו שהזהיר יוסף את אחיו שלא יפסעו פסיעה גסה כנאמר במדרש "[ויאמר אליהם אל תרגזו בדרך. אמר להם אל תפסיעו פסיעה גסה, דהיינו כדי אמה, שפסיעה גסה נוטלת אחד מחמש מאות ממאור עיניו של אדם, ומהדרי בקידושא דבי שימשי, ואל תעמידו עצמיכם מדברי תורה, "]
ואל תחשוב שאם אדם יפסע 500 פסיעות אז הוא יתעוור את הקושיא הזו הקשו בתוספות ותרצו שניטל תמיד מהשארית ואז תמיד יש שארית.
דברי התוספות הם במסכת תענית דף י עמוד ב
"[פסיעה גסה נוטלת אחת מחמש מאות ממאור עיניו של אדם - ואין להקשות אם כן בחמש מאות פסיעות גסות יהיה ניטל כל מאור עיניו של אדם והא קא חזינן דלאו הכי הוה ונראה לפרש דהפסיעה ראשונה נוטל אחת מחמש מאות והפסיעה שניה נוטל פחות מן הראשונה ששניה אינה נוטלת אלא אחד מחמש מאות הנשארים כמו בעישורייתא דבי רבי (כתובות דף סח.) ר"ל העישור ממה שנשאר אבל עדיין קשה דמ"ש פסיעה ראשונה דנוטלת יותר מן השניה אלא יש לומר דלא נוטלת אלא פסיעה ראשונה דוקא ומכאן ואילך כיון דדש דש אי נמי פסיעה ראשונה נוטלת טפי משום דכל התחלות קשות.
"]
ובספר ספר מהרי"ל כתב סגולה נוספת :
"[אמר מהר"ש שראה מאביו מה"ר יצחק ז"ל כאשר היה מקדש בליל שבת היה תולה עיניו ומסתכל בנרות הדולקות על גבי השלחן. ואמר טעמא למנהגו, דהדין כך שכל המברך ברכת המזון גם הוא צריך שיתן עיניו בכוסו כדי שיוכל לכוון. ואמר מהר"ש שבשכל טוב כתוב הטעם משום דפסיעה גסה נוטלת אחת מה' מאות ממאור עיניו של אדם, וב"פ נר עולה ת"ק והמסתכל בב' הנרות של שבת יהיה לו לרפואה. עוד כתב שם טעם דבאיש יש בו רמ"ח איברים ובאשה ד' יותר, והיינו ת"ק בגימט' ב"פ נר כנגד היסוד איש ואשה. "]
עיין גם ברמב"ם בהלכות דיעות עוד דברים שמוגעים במאור העיניים.
נכון ששאלת עוד שאלות ורצוני להשיב ,אבל מה שהלב חושק הפנאי עושק.
עוזיאל