שאלה
אני יושבת מול הטלויזיה. מול המראות הקשים ובוכה. אני בוכה על עקירת יישובים. אבל בוכה גם על ציבור שלם שלדעתי לא מבין. אותו ציבור אליו אני מתייחסת הוא דווקא הציבור הציוני דתי שאני נמנית עמו. לפני יותר מ10 שנים הוקעתי מהציבור הזה וזו לדעתי הסיבה שאני רואה את הטעויות שהציבור הזה עושה היום. הוקעתי לא מפני שחזרתי בשאלה ולא מפני ששאלתי שאלות מוגזמות או קראתי תיגר. הוקעתי משום שהמחשבות שלי שונות, הוקעתי (מביך לכתוב) בגלל שאני לא הולכת עם חצאיות ארוכות, בגלל שאני לא מקפידה על שרוולים ארוכים בחולצה, בגלל שאני נראית שונה. לכאורה אין סיכוי שלדברים כל כך פשוטים תהייה השלכה כל כך גדולה. אבל כך היו פני הדברים וכך הם גם כיום. אני לא מסלפת את פני הדברים. כאשר אני מנסה להידבר עם חבריי הדתיים מעוז גוש אמונים או אנשים ביישוב ממנו אני באה (מראשוני היישובים הדתיים) אני נתקלת בחיוכים, הבנה אבל גם הרבה יהירות והתנשאות. אתן דוגמא: בשנה הראשונה בלימודיי בבר אילן כתבתי עבודה עם שותפה דתייה מנווה דקלים. כשהגענו בעבודה לסוגיה דתית באופן דיי תמים טענתי את טענתי והבאתי חיזוקים מהגמרא. היא כמובן שאלה אותי כיצד אני מכירה את הגמרא וכשסיפרתי לה שאני דתיה נדהמה. עד כאן הכל ברור משום שחזותי אינה דתית. אבל אחר כך פנתה אליי ברצף שאלות מתנשאות מאוד. היא אמרה שזה יפה שאני מסורתית. אמרתי שוב שאיני מסורתית אלא דתית. ואז אמרה שההבדל בין מסורתיים לדתיים הוא למשל בשמירת שבת ובעדינות אמרה שהיא בטוחה שאני מקיימת את השבת אך בשונה ממנה. אחר כך נדהמה לשמוע שאני שומרת שבת וחג על כל פרטיהם ודקדוקיהם כולל שמירת מצוות ביום יום. השיחה הזו בבסיסה הצחיקה אותי אבל גם שיקפה את ההתנשאות. האם העובדות החיצוניות הן שעושות את האדם? פגשתי הרבה אנשים דתיים בימי חיי. אנשים שבציבור הרחב נקראים חילוניים. וכמובן שפגשתי הרבה אנשים חילוניים שבמציאות שלנו נקראים דתיים.
ההתנשאות הזו של הציבור הדתי ציוני היא התנשאות שפשטה כך נדמה לי גם על גוש קטיף. יושבים שם חבריי, חלק ממשפחתי, בשר מבשרי. הבכי והדמעות רבים אך איני זוכרת שראיתי כזאת הפגנת נחישות כלפי העוני בעם, השחיתות הפושה בשלטון או כלפי הזוועה המתרחשת בעם כולו. אני יודעת שנוח לעצום עיניים ולהתעלם. במהלך לימודיי באוניברסיטה התגוררתי עם עולות חדשות, עם בנות קיבוצים של השומר הצעיר, עם בחורה
תשובה
ב"ה י"ג מנחם אב תשס"ה
שלום רב!
אני מסכים לעיקר דברייך, שכיום מוטלת עלינו משימה להתחבר לעם ישראל, וב"ה נקווה שבעתיד לא נראה מראות קשים כפי שראינו בימים האחרונים.
בברכת התורה
בניהו ברונר
צפת
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם