שאל את הרב

לא שנו לתלמידים - מעין רבדים

הרב יובל שרלו הרב יובל שרלו 07/09/09 16:09 יח באלול התשסט

שאלה

אני ר"מ כיתה ז' בישיבה תיכונית. אני מתלבט כיצד ללמד את תלמידי סוגיה של פרשנות המשנה שלא כפשטה ע"י אמוראים. החשש הוא שאם אלמד זאת כפרשנות האמורא לפשט המשנה זה עלול להביא לזלזול בדברי האמוראים שמשנים את המשנה כרצונם וללא הוכחות. ומאידך האם אלמד שהמשנה התכוונה בפשטה למשהו מסוים והאמוראים שינו? אמנם נפשי נוטה להסבר זה במיוחד בסוגיא הספציפית (אני מדבר על מגילה כא: ולהבנתי בתקופת המשנה כאשר פורים והמגילה לא נתקבלו 'קנאה את מעוררת עלינו'לא ברכו אף בתחילה ואילו בתקופת אביי כבר כולם ברכו ולכן 'שינה' את הסבר המשנה למתאים לתקופתו. כעין יום העצמאות?!) אני יודע שישנם שתי גישות באחרונים כיצד להתייחס לאוקימתות ושאלתי היא בפן החינוכי לתלמידים.

בברכה וסליחה על האריכות

תשובה

שלום וברכה

אשמח אם תקרא כרקע את:
http://www.moreshet.co.il/web/shut/shut2.asp?id=19661

לגבי הקו החינוכי לתלמידים:
קו חינוכי הוא קו האמת. אנו מחנכים לאור האמת, ולא לאור דברים שאינם אמת.
ברם, במקרה שאתה דן בו באמת לא ברור מהי האמת.
אפשר שאתה צודק. ברם, קשה להניח כי בדור השלישי לאמוראים עדיין עמדה זו הייתה רלוונטית.
יותר מסתבר כי מה שעוד לא היה קיים הוא נוהג מסודר לקריאת מגילה בבית הכנסת, שהרי מדובר בחובת קריאה אך לא בחובת ברכה, ואט אט היא התגבשה. מה שאומר אביי הוא שהמשנה אכן אומרת שהדברים תלויים במנהג, אולם כל זה רק לגבי לאחריה.
אפשר שהדברים גם היו כך בתקופת התנאים, ואפשר שהתגבשה ברכה לפניה בתקופת האמוראים, ואביי אינו טוען שלכך התכוונה המשנה מלכתחילה, אלא ליישוב המנהג בבבל עם המשנה, כדי להראות שמנהג בבל אינו סותר את המשנה אף אם הוא לא בדיוק כפי שהמשנה אמרה מלכתחילה.


כל טוב

כתבות נוספות