שאלה
כבוד הרב שלום.
יש לי מגרעה גדולה והיא-כעס.
כשאני כועסת לא כדאי להיות בסביבה.
ומה שיותר חמור- אני כועסת הרבה.
אני רוצה לעבוד על המידה הזאת כי ברור לי שהיא גרועה וגם לא מביאה לשום דבר, רק מחמירה מצבים.
אבל שמעתי על אנשים שהפנימו את הכעס שלהם ובסוף... השתגעו!!! אני לא רוצה להשתגע!!
תשובה
שלום וברכה
קודם כל אני רואה שיש לך מודעות לעובדה שהכעס שלילי ושאת רוצה לשפר את המצב.
הכעס הוא דבר חומר עד כדי כך שבתלמוד כתוב שכל הכועס כאילו עובד עבודה זרה.
הסיבה להגדרה זאת נעוצה בכך שבכעס יש סממן של איבוד שליטה וכניעה לתכתיב הבא מהיצר, וכניעה לתכתיב כזה יכולה לגרום לכניעה לתכתיבים נוספים.
השיטה הפשוטה ביותר זה להמנע מתגובה מיידית, המתנה מסויימת תמיד גורמת לתגובה יותר מרוסנת.
כמובן ישנם אנשים שמטבעם נוטים יותר לכעס ועבודתם בעולם לשפר ולתקן תכונה זאת.
לגבי הפנמת הכעס, זה דבר חשוב ונכון ומזה לא משתגעים, מה שכן קורה לעיתים שאדם לא מוציא החוצה את הכעסים שלו והוא "נאכל מבפנים" יש להוציא תמיד את הדברים החוצה, אבל לא בדרך של כעס אלא בשיחה והבהרה ושיתוף של מישהו קרוב, בן זוג, חבר,חברה בן משפחה או אפילו אדם מקצועי, הכל תלוי כמובן בנסיבות.
בברכה