שאלה
הרב שלום,
כמה שאלות בנושאי שבת, אני מתנצל על הירידה לפרטים שאולי לא מענין פרסום באתר, אך אם כך נשמח לקבל תשובה באופן פרטי למייל.
1. הבנו שאם על היין כתוב שהוא אוצר בית דין, אסור לשפוך ממנו בסוף ההבדלה בשביל לכבות את הנר. האם אכן כך? ואם כן- כיצד אפשר לכבות את הנר- האם מותר בנשיפה? שמעתי שמבחינה קבלית זה לא טוב..
2. אנחנו זוג צעיר, ולא צרכנים גדולים של לחם בשבת, חבל לנו בכל ארוחה לפתוח חלה/לחמניה חדשה, שאח"כ השאריות שלה עלולות להזרק. שאלתנו היא- האם מותר לעשות לחם משנה על שתי פרוסות של לחם פרוס?
3. באותו עניין- אנחנו נוהגים לאכול בשבת בבוקר ארוחה קלה מיד אחרי התפילה- בערך בשעה עשר וחצי, הכוללת מנות קטנות של דגים, ואולי בורקס או משהו בסגנון, וארוחה מרכזית בערך ב1, אחרי תפילת מנחה.
אנחנו מרגישים כי את הארוחה המרכזית ייכבד יותר לערוך בלחם משנה, אך לפעמים רוצים לטבל בלחם את הארוחה הקלה, אך כאן שוב אנחנו חוזרים לבעיה מהשאלה הקודמת. האם במקרה כזה אפשר לוותר על לחם משנה, היות ונעשה אותו בארוחה הבאה?
תודה רבה.
תשובה
לשואל שלום רב.
1. אכן יין שהוא אוצר בית דין הוא קדוש בקדושת שביעת, ולכן מותר להשתמש בו לאכילה ושתייה בלבד ולא לשימושים אחרים כגון כיבוי נר. לכן מכבים את הנר בדרך הישנה והטובה של נשיפה.
2. סעודת שבת צריכה להיות על 2 לחמים. לכתחילה מברכים על 2 לחמים שלמים. רק בשעת הדחק (בצבא או סתם כשנגמר), שאין בכלל לחמים שלמים אפשר לקחת פרוסות. אבל כשאפשר, לוקחים לחמים שלמים. אבל הגודל לא משנה. ולכן אפשר פשוט לקחת 2 לחמניות קטנות, שיש בהן יותר מכזית, וכך לא ייזרק אוכל.
3. ובאותו עניין - סעודה שלישית לא חייבת להיות על לחם. אבל סעודה שנייה כן. אם אין לחם זה לא נחשב כסעודת שבת. לכן בסעודה הקלה שאתם אוכלים אחרי התפילה, תברכו על 2 לחמניות ותאכלו כזית לחם כנ"ל. ואז, הסעודה הגדולה בצהריים, אחרי מנחה, נחשבת לסעודה שלישית.
בברכה
אפי קיציס