כיצד להמשיך?

שלום וברכה

אני מצטער על העיכוב בתשובה. לא את כל הדברים החשובים אני מספיק.
אינני בטוח שאני מבין את כוונתך. אכתוב לאור מה שהבנתי, ואם הדברים לא מכוונים – אנא שוב, ואתייחס מחדש.
אני חושב שעשית את הדבר הטוב ביותר בזה שסיפרת את זה לאמא שלך. הדבר כל כך נכון מכיוונים שונים: מכך שאתה לא לבד, ויש לך אוזן קשבת שמאזינה לך ומייעצת לך; מכך שזו הבעת אמון עמוקה מאוד באמא, כי אתה פרשת את המצוקה שלך ואת הדרך שלך מולה; ומעוד סיבות שנובעות מהצורך של אדם לשתף. לא זו בלבד שאין בכך כל בגידה, אלא להפך.
אני מעריך שאתה צודק, ורוב מוחלט של הרבנים לא התמודדו עם הבעיה שאתה מתמודד. כל אחד נושא את האתגרים המיוחדים לו על כתפיו, וכל אחד מהווה חידוש שלא היה כלל בעולם לפניו. זה אתה. ברם, הרבנים כן יודעים דבר אחד או שניים על התמודדות, על מצבים שבהם התורה אוסרת דבר מה שהם נמשכים אליו, על כך שלפעמים אנו מוצאים את עצמנו בחיי האמונה בדרך ללא מוצא – ומתוך הידיעה הזאת שלהם הם מסוגלים להיות לך לעזר כשאתה פונה אליהם, לנסות להדריך, ולנסות לסייע.
אינני יודע למה התורה לא פירטה יותר – למה זה אסור, כיצד להתמודד, מה נכון לעשות, איך מתקנים נפילות וכדו'. אולם זו הדרך של התורה, וממנה אנו למדים כי היא מטילה את עיקר האחריות לפילוס הדרך הנכונה על עצמנו. מה שאתה עושה אפוא הוא ממש קיום של תורה – אתה מכוון את עצמך לדרכה של תורה, מחפש את הדרכים להבין אותה, מוצא בעצמך כוחות רבים כדי לעשות זאת, מנסה לחפש דרכי תיקון כאשר נופלים וקם מחדש – זו בדיוק הדרך בה אנו חיים חיי אמונה והלכה, ויישר כוח גדול מאוד על כך.

כל טוב והרבה חיזוק

×

דברי תורה לפרשת השבוע

החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם

בהתחברות אני מסכים לתנאי שימוש ולמדיניות פרטיות

הרשם

✓ נרשמת בהצלחה