שאלה
שלום לכבוד הרב.
רציתי לדעת האם ישנו מקור נוסף שממנו לומדים על חובת כיסוי הראש לאישה נשואה מלבד הקטע של פריעת ראשה של אישה סוטה. מדוע לא קיימו את ההלכה הזו מאז ומעולם? הרי לאימותינו הקדושות לא היה כיסוי ראש ולכן זה מעט מוזר לי.
שאלה נוספת היא, כמה באמת מותר להשאיר בחוץ, יש אומרים 2 אצבעות ויש אומרים טפח, ההבדל ביניהם הוא די גדול ולכן אשמח לתשובה ממקדת.
תודה מראש
שבת שלום!
תשובה
לשואלת שלום רב.
זהו המקור בפסוק. המקור העיקרי שלנו הוא שהגמרא אומרת שדין כיסוי ראש לאישה הוא מדאוריתא. כלומר חז"ל למדו מפס' זה שמהתורה אשה חייבת לכסות ראשה.
אינני יודע מנין שאימותינו לא הלכו עם כיסוי ראש? אין לנו תמונות מזמן התלמוד או הראשונים. בציורים מלפני מאות שנים (המאות ה-17 וה-18) רואים בד"כ את הנשים עם כיסוי ראש. וכן פוסקי ההלכה מכל התקופות התייחסו לזה כדבר פשוט, שכך צריכות נשות ישראל הצנועות ללכת.
מוזכר בהלכה שמעט השיער שיוצא מחוץ לכיסוי מותר. לא כתוב כמה. הרב פיינשטיין, מגדולי פוסקי הדור הקודם, כתב ע"פ הכלל "טפח באשה ערווה", שהכוונה היא לטפחץ וכתב עוד שמדובר על שטח של טפח X טפח. כלומר על פני רוחה הראש, שזה בד"כ 2 טפחים, אפשר להוציא חצי טפח. כלומר כ- 2 אצבעות (4-4.8 ס"מ). זוהי הדיעה המקובלת בפוסקים. (ויש דעה שמקילה עד טפח ממש) אבל כאמור הדיעה המקובלת היא חצי טפח על פני 2 הטפחים של רוחב הראש.
בברכה
אפי קיציס