שאלה
כבוד הרב שלום וברכ,
בעלי ואני נשואים מזה שנתיים וחצי והורים לילדה בת שנה וחצי. אני בחורה דתיה, שגדלה בבית דתי ובחינוך הדתי, בעלי גדל בחינוך הדתי ובעקבות זאת גם חזר בתשובה (יחד עם משפחתו) לאחר בר-המצווה. כשהיתחתנו העלתי את נושא כיסויי הראש, בעלי לא התלהב מהרעיון אך אמר אם זה מה שאת רוצה אז תלכי על זה. בשנה הראשונה לנישואינו בעלי לא אמר מילה על הכובעים שחבשתי
והיה ניראה שזה לא מפריעה לו. לפני כמה חודשים הוא ביקש ממני להוריד את הכיסויי בטענה שנמאס לו לראות אותי כל הזמן עם שיער סגור, הוא טוען שיש לי שיער יפה ולכן אני צריכה לפזר אותו.הנושא עולה שוב ושוב ואננו מוצאים פיתרון לבעיה.
אנני רוצה לגרום למתיחות בנינו אך גם אנני מוכנה להוריד את הכיסויי (וגם לא לחבוש פאה)
מחכה לתשובה בקוצר רוח.
תשובה
ב"V
שלומות!
יש לבחון את שאלתך במספר מעגלים.
ברמה העקרונית ההליכה בכיסוי ראש היא מצוה מדאורייתא ואין זה לגיטימי שבעלך יחייב אותך לעבור על איסורים של תורה בדיוק כשם שלא יעלה על הדעת שיחליט שעלייך לחלל שבת.
אולם, ברור שאי אפשר להתמודד עם השאלה הזו במישור הפורמליסטי ובעיקר שאין כאן מאבק כוחות אלא רצון אמיתי לבחון את הדברים לעומקם מתוך רצון להגיע לשלום בית.
לכן, יש לנסות ולהבהיר לאישך שיחסי אהבה כוללים בתוכם כבוד הדדי והשלמה עם הרצונות של האחר, לבנות יחד מבנה שלם של בית. לכן, לא ניתן להגיע להכרעות מסוג זה על ידי הכרעות חד צדדיות.
אם את מכירה מי שמסוגל להשפיע על בעלך הרי שמפגש כזה יוכל להשפיע לעצב דפוסים של הסכמה.
יחד עם זאת, צריך למצוא את הדרך להבהיר את העמדה בנחישות אך מצד שני, לעשות זאת מתוך אהבה גדולה, מתוך שיתוף אמיתי ורצון לבנות בית של אמת.
אסור להגיע למריבה מסביב לכך, והעיקר לעבוד מסביב לעובדה שבעלך צריך להכיר ולכבד את השאיפות הרוחניות שלך.
יחד עם זאת, אם לא תגיעו להסכמה, יש למצוא פשרה שתניח גם את דעתו.אין דעתי נוחה מכך שתעשו פשרה בכיסוי הראש אבל אם זה יוביל למצב לא טוב בבית, יש לבחון גם אפשרות זו.
אין לוותר על בנסיון למפגש יעוצי.
והכל - כאמור - מתוך אהבה גדולה ושיתוף גדול.
ביקר,
שי