שאלה
לאחרונה ניתקלתי בכל מיני טענות לפיהם חכמינו התנאים והאמוראים טועים בחלק מדיבריהם כגון הדין לפיו מותר להרוג כינה בשבת משום שאינה פרה ורבה ואע"פ שמקרה זה נהיר לי (הכינים מזדווגות רק עם בנות מינן ואינן זקוקות לזכר) אחת התשובות שניתנו בעיניין היא שחז"ל הוטעו ע"י המדע שהיה ידוע באותה תקופה וקשה לי שאומרים שמה שנכתב במשנה לאו בהכרח נכון הוא כי אם כן כיצד ניתן לדעת היכן עובר הגבול בין מה שעשוי להיות טעות למה שנכון?
ובנוסף לכך ישנן גם טענות שאנו טוענים לצדקת המדע המצוי בתורה כדוגמת הטענה שהעולם עגול לפי מה שכתוב בזוהר ושהערך פאי כתוב בתורה, מתי אפשר לטעון לנכונות הדברים ומתי חכמים הוטעו?
תודה רבה!!
תשובה
בכל מה שקשור לתורה, לפרשנות הפסוקים ומסורת חז"ל, אין להרהר כלל אחר דברי חז"ל.
בכל מה שקשור לעניינים של מדע, חז"ל ציירו את הדברים לפי המדע בזמניהם. ולכן הורונו רבותינו לא לסמוך על התרופות שבתלמוד. בדברים אלו אין לדברי חז"ל בתלמוד סמכות מחייבת.
לגבי הריגת כינה. רוב האחרונים אוסרים היום להרוג כינה בשבת.