טילטול ספר תורה ממקום למקום

ב"ה


ברכה ושלום.

ישנן הלכות מאוד ברורות הנוגע לטלטול והעברה של ספר תורה ממקום למקום.ואחד מהן זה שיהיו עשרה (מניין) של גברים שילוו את ספר התורה לכתחילה .
לגבי נגיעה של בת בספר תורה עיין בתשובתי ב:https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=13958

אני מעתיק לך חלק מההלכות הקשורות לזה מהשולחן ערוך יורה דעה סימן רפב

סעיף א
חייב אדם לנהוג כבוד גדול בס"ת. ומצוה לייחד לו מקום ולכבד המקום ההוא ולהדרו ביותר. ולא ירוק כנגד ספר תורה. ולא יגלה ערותו כנגדו. ולא יפשוט רגלו כנגדו. ולא יניחנו על ראשו כמשוי. ולא יחזור אחוריו, אלא אם כן גבוה ממנו עשרה טפחים, אלא ישב לפניו בכובד ראש וביראה ופחד, שהוא העד הנאמן על כל באי עולם, שנאמר: והיה שם בך לעד (דברים לא, כו), ויכבדנו כפי כחו.

סעיף ב
הרואה ס"ת כשהוא מהלך, חייב לעמוד לפניו, ויהיו הכל עומדים עד שיעמוד זה שמוליכו ויגיענו למקומו, או עד שיתכסה מעיניהם. הגה: אבל לפני חומשים שלנו אין צריכים לעמוד (ב"י בשם הרמב"ם). ויש מחמירים (רשב"א סי' קמ"ד). השומע קול הנושא ספר תורה אף על פי שאינו רואה אותו, חייב לעמוד (ב"י בשם הרב רבינו מנוח).

סעיף ג
היה הולך ממקום למקום וס"ת עמו, לא יניחנו בשק ויניחנו על גבי חמור וירכב עליו, אלא מניחו בחיקו כנגד לבו והוא רוכב על החמור. ואם היה מפחד מפני הגנבים, מותר.

סעיף ד
לא יאחוז אדם ס"ת ויכנס בו לבית הכסא או לבית המרחץ או לבית הקברות, אע"פ שכרוך במטפחת ונתון בתיק שלו, ולא יקרא בו עד שירחיק ד' אמות מהמת או מבית הקברות או מבית הכסא. ולא יאחוז ספר תורה בלא מטפחות. "

ואם יש מציאות מיוחדת כגון להעביר ספר תורה לבית אבל או לחו"ל וכדומה יש לשאול על המציאות כי הדין משתנה בהתאם למציאות כגון בספר תורה המיועד לטלטול וכדומה.




בברכה,


עוזיאל
.