שאלה
אני ובעלי זוג דתי ונשואים 11 חודשים. אני מקפידה לשמור טומאה וטהרה וטובלת במקווה אך לצערי הרב בשבועיים שבהם אני אסורה אנחנו לא מצליחים לשמור נגיעה לגמרי אלא נכשלים בנגיעה.כמובן ללא יחיסי אישות חס וחלילה. יש לי יסורי מצפון חזקים ואני יודעת שזה מצריך עבודה על התאוות. אך גם לי וגם לבעלי קשה בשבועיים לא לגעת כלל. איך אנו יכולים לעבוד על עצמנו?
תשובה
שלום וברכה,
אכן הריחוק קשה לכל אחד.
מצד שני זו ההזדמנות להעמיק את הקשר הרוחני בינכם. במובן מסויים המגע הוא מצד אחד מעמיק ומחבר ומצד שני העדרו מחייב אותנו להעמיק כיהודים את הקשר עם בן הזוג מעבר ל"יחסים".
כאן נכנס הקב"ה בינכם ומשפחתכם מתקדשת.
הרב קוק זצ"ל כותב על תקופת האירוסין שיש בה משהו מיוחד בהעדר הנגיעות בין בני האדם וכך תסתכלו על תקופה זו.
יותר לימוד משותף וחוויות רוחניות יעזרו לכם.
כדאי גם שכל אחד יהיה אחראי על עצמו (ולא 'שוטר' של השני) ואם השני נגע בו בכוונה יאמר לו: לצערי זה היה נעים אבל איני רוצה. אתה עושה לי דברים נגד רצוני.
יש גמרא במסכת שבת, אולי דף יג, על תלמיד חכם שמת בחצי ימיו בגלל שהקלו בימים שאחרי נידתה. הרב קוק בספרו עין איה (וגם בספרו חבש פאר) מסביר שלא יתכן שאדם יקיים מצוות מהתורה בלי דיני חכמים וימשיך כרגיל.
מקווה שעזרתי ולו במעט ואני מאחל לכם להכנס להריון במהרה, זה בודאי יעמיק את הקשר בינכם וגם בדרך אגב הקושי הזה יקטן למשך כמה חודשים.
בברכה דוד לוי
09-8987548