שאלה
שלום
יש לי שאלה שמישהי שאלה אותי- ולא יכלתי לענות לה עליה. לא היתה לי תשובה.
יש לי כ"כ הרבה דברים להודות עליהם לקב"ה, והם רבים מכדי שאפרט אותם (הרבה מהם מופיעים בתפילה)- אלו דברים שאני זקוקה להם- אך לא הייתי זקוקה להם אלמלא נבראתי.
ה' ברא אותי, הוא בחר לברוא אותי (למה?, דרך אגב) אז למה אני צריכה להודות לו על מה שנתן לי. הוא הרי ברא אותי- אז כל מה שהוא נותן לי זה לא אמור להיות מובן מאליו? (אני מקווה שאני לא אומרת דברי כפירה, זו לא הכוונה שלי חלילה אני פשוט לא רוצה להשאיר את השאלה בפנים...).
כל מה שכתבתי- זה לאו דווקא ספציפית עליי אלא על האנושות כולה.
תודה רבה מראש
טלי
תשובה
ב"ה
ברכה ושלום.
השם עשה איתנו חסד שהוא איפשר לנו לומר לו תודה כי אם האופציה הזו לא הייתה קיימת היינו מתביישים כל הזמן.
איך את מרגישה שמישהו יוצא מגדרו ומתאמץ בשביל לעשות למענך איזה דבר ?
ואם האדם היה כל הזמן "אוכל חינם" או "אוכל לחם חסד" זה היה מצב לא נורמאלי .
והעיקרון הזה הוא עיקרון פסיכולוגי חינוכי והוא מובא בתלמוד ירושלמי מסכת ערלה פרק א דף סא
["ױאמר רבי יודן בר חנין סימנא דאכל מן חבריה בהית מסתכלא ביה "]-כלומר מי שניזון בחסד הוא מתבייש ממי שנותן לו ולא מסוגל להביט בפניו.
ולכן כשהשם ברא אותנו [לרצונו] ועל כורחינו אז אנו ניזונים ע"י השם ומכוחו .וכל נשימה ונשימה זה מהשגחה פרטית של השם. ברגע זה שהעיניים שלך קוראות שורות אלו זה בזכות שהשם בשניות אלו ממש נותן לך כוח וחיים ומראה עיניים.
[אז תגידי תודה!]לפחות זה....
למה השם ברא אותנו עייני בהמון תשובות שנכתבו כאן באתר למשל תשובתי ב:
https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=38724
https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=28826
עייני גם בספר "אל המקורות" וספרי "אמונות"
בהצלחה,
עוזיאל
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם