שאלה
בס"ד
שלום, שמי יאיר לומד בישיבה תיכונית, בן 16...
הבעיה היא לא בדיוק שלי, היא גם שלי, אבל בעצם של כולנו...
אתה בא כל בוקר לישיבה, שיעור ראשון גמרא ואתה אומר לעצמך, היום אני באמת אלמד, היום אני לא אניח את הראש על הולחן ואישן, היום אני אתרכז בתפילה, לא אדבר, לא אקלל לא אכעס... וכל בוקר אותו דבר, אתה לא באמת מצליח, יש חלק אולי שאתה מצליח, אבל שוב משהו לא עובד, שוב אתה חוזר לאותה סיטואציה ישנה, כואבת שרודפת אותך כאשר אתה שוב לבד בבית בלי כל החבר'ה המגניבים שאיתם אתה ממש לא מה שאתה...
שוב אתה מבטל תורה, שוב אתה עושה דחקות עם החבר'ה וצוחק על אחרים, שוב נפלט לשון הרע...
אני עדיין מנסה, באמת מנסה אולי לא מספיק אבל מנסה יש כאלה שויתרו מזמן, יש כאלה שכבר לא מבינים כמה זה נחוץ, למה זה חשוב, שוכחים את ה' לאט לאט והורסים את כל מה שהציבור שלנו מנסה לבנות, כל הערכים, האמונה...
וכואב לי אדוני הרב, כואב לי הלב, לראות יום יום איך חבריי הטובים שבאמת מנסים ועובדים על עצמם ומנסים לשפר אחרים מתחילים להיות שנואים על ידי הכיתה וגם על עצמם, כואב לראות את ההעתקה הזאת במבחנים, את הילדים שספק אם כבר שומרים שבת, שכבר לא אכפת להם, שכבר נפלו ואולי לא יקומו אם לא נעשה משהו....
כואב לי, כבעל תשובה שמעולם לא היה בישיבה עד לפני שנה וכמה חודשים, כואב לי לראות את הילדים שהולכים בכיוון ההפוך משלי, קשה לי לראות אותם מפנים עורף לקב"ה לאט לאט...
כואב מהשנאה לכולם, הזלזול בלימוד התורה, הזלזול בערכים, ברבנים בכל מה שבונים.
הרב, אני מדבר על אנשים שמדריכים בבני עקיבא, שיש להם חניכים שלוקחים מהם דוגמה מעוד דור שעלול ליפול...
אני מנסה להתשפר ולשפר, אבל אני מתחיל להתייאש, לאבד תקווה, מתחיל בעצמי ליפול הישר לאותו מקום של חלקם, של הייאוש, של הויתור במצוות...
אנא אדוני הר"מ שאליך הפניתי את השאלה הזאת, עזור לי לשפר את עצמי אחרים ואולי בע"ה תזכה להציל נפשות רבות מישראל שנופלות מאיתנו יום אחר יום...
תשובה
לשואל שלום רב.
חזרה בתשובה ותיקון הנפש אינם באים ביום אחד. זהו מהלך ארוך, שכולל מאבקים רבים, עליות וירידות. כך גם בתהליך התבגרותו של הנער וחינוכו,אין זבנג וגמרנו. זהו תהליך ארוך ומייגע, ולפעמים אף מלא מנסיגות וכשלונות. המשימה שלנו היא לא להתייאש מהכשלונות, לא להבהל מנסיגות ולהמשיך ולבנות, להמשיך לתקן, להמשיך ולחנך, להמשיך ולבנות. וכמובן שכוונתי היא קודם כל כלפי עצמנו, ואח"כ כלפי אחרים.
לכן אל תתיאש ואל תכעס, אלא תמשיך להתקדם באופן אישי, ובכך להשפיע גם על אחרים.
איך עושים זאת? לומדים, קוראים ספרים שעוסקים בתיקון, נדבקים ברב שיעזור לכוון, להוביל ולהדריך, נדבקים בעוד חברים שרואים את העניין כמוך ונדבקים זה בזה על מנת להתקדם יחד, וכמובן מתפללים לה' שיעזור.
בברכה
אפי קיציס