שאלה
ב"ה
כבוד הרב שלום,
יש לי חברה שהיא מאוד מיוחדת, הרבה יותר מחברה,שהכרתי אותה לפני 3/4 שנה, והיום ב"ה יש בינינו קשר מדהים ויי'חודי. עם הזמן גיליתי את כח ההשפעה שיש לי וניסיתי לנתב אותו לאפיקים חיוביי'ם. עיקרו של דבר עוד לפני שהי'ה לה חבר דיברנו על איסור נגיעה, שעליו לצערי לא הקפידה, (סביבה חברתית וכד'). את הטעם לאיסור ניסיתי להסביר לה בצורה חיובית ובדרכי נועם, כלומר למה כדאי לשמור, כמה זה יפה וקדוש אחרי החתונה בעז"ה וכו'. אז הגיע המבחן, היא זכתה להכיר בחור מקסים, ב"ה, שאני מכירה אותו גם כן ואני שמחה שהקב"ה זיכה אותם. לצערי הם נכשלו כבר כמה פעמים. כשזה קרה השתנה בי היחס לחברה שלי, התאכזבתי ממנה, והיא אמרה לי משפט כזה: אם היי'תי יודעת שלא תדברי איתי שבוע וחצי לא היי'תי עושה את זה, ופה הבנתי שבאיזה שהוא מקום אני יכולה "למנוע" את זה, אם אני אמשיך להגיב בכעס, אני לא יכולה לסבול את המחשבה שאני כאילו ימשיך לתמוך והכל כי אז היא תמשיך לעשות את הדברים הללו, היא לא מרגישה את עוצמת החטא. בכל מקרה אני ניצבת בפני מצב כזה:
או לוותר על העקרונות שלי-כך יוצא שהחטא עלי כי באיזה שהיא דרך אני יכולה למנוע. ואז לתת לה לעשות מה שהיא רוצה.
או לוותר על החברות שלנו בתקווה שזה יעורר בה חרטה, כי חבר והכל זה יפה,אבל חברות....
תודה רבה מראש!
תשובה
ב"ה
ברכה ושלום.
קצת קשה לי להבין את מורכבות הקשר בינכן אבל אם את יכולה למנוע ממנה לעבור איסורי דאורייתא הרי שמוטלת עלייך החובה לעשות זאת.אם את לא יכולה למנוע זאת ממנה הרי שאין עלייך חובה ל"הקריב " את החברות שבינכן ועדיף שתשאר לך חברה טובה ואפילו אם היא כושלת ונופלת אולי אולי ברבות הימים את תהיי לך לעזר ולתומך. "הוי מתלמידיו של אהרון אוהב שלום ורודף שלום אוהב את הבריות ומקרבן לתורה".
בהצלחה,
עוזיאל
.