שאלה
שלום הרב!
אני כרגע לומד בישיבה גבוהה בשיעור א' .כבר תקופה מסוימת (חודשיים בערך)אני חושב שאני דיי בוגר להתחיל להפגש, לומד דברים בנושא וכו'
לפני כמה ימים לא הצלחתי להרדם.פשוט שכבתי וחשבתי על החיים , הקשיים בישיבה וכו'
פתאום הכתה בי ההרגשה הזאת שהתבשלה בי כבר הרבה זמן...
הרגשתי צורך אדיר(!!!) לעשות טוב למישהו שאני אוהב...הרגשתי צורך לבנות את הבית שלי על ערכים של אהבת ה' במסירות ולא משנה כמה משאבים זה יקח ממני ...לא משנה כמה אצטרך לעבוד על המידות ולוותר.יותר מצורך לעשות טוב הרגשתי צורך להתחבר עם הצד השני של הנשמה שלי לשם שמיים ולחיות את החיים שלי ככה. המחשבה שלי היתה באותו רגע בהכרה מוחלטת שמחר בבוקר אני נוקט צעדים ראשונים בנושא.
בכלל, אני בוגר מנטלית יחסית לגילי..לפעמים אני יושב וצוחק עם חברים שלי ,אפילו עם חברים בני 21 בישיבה.בכלל בישיבה יש אנשים מאוד בוגרים.התורה מבגרת את הבנאדם.אבל אני מרגיש שזה לא זה.אני מחפש משהו יותר עמוק.אני רואה אנשים בני 21 ואני ממש לא רוצה להיות כמוהם .בתודעה שלי אני מחותן כבר בגיל הזה.זה ברור לי כל כך...
האם אני צריך להתחיל להכיר ?
מצד שני ,אני דיי צעיר (18 וחצי)
האם ברגע שבשלים להכיר צריך להתחיל מיד או לחכות עד גיל סביר לחתונה (למרות שבשלות כבר יש) ?
כמובן לא תמיד ההרגשה שתיארתי למעלה בוערת לי כמו שהיא בערה בלילה הזה , לפעמים היא בוערת הרבה פחות, אני רואה את זה כלגיטימי, אם היא היתה בוערת לי תמיד הייתי מגיע לשיגעון.
תודה רבה!
תשובה
בן שמונה עשרה לחופה.
ואף שיש היום כאלו שמגיעים לגיל שמונה עשרה בגיל מבוגר יותר, אין ספק שמוכנות נפשית וריגשית לחתונה היא משהו מאוד אישי.
יכול להיות מאוד שאתה בשל וצריך להתחתן היום. ואולי אתה ממש לא.
היחיד שיודע זאת הוא אתה.
אם אתה רוצה עזרה ממבט של איש תורה אז תשאל רב שמכיר אותך. בוודאי שדרך המייל אי אפשר לתת לך תשובה על כך.
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם