שאלה
שלום כבוד הרב.
אין לי סיבה מדוע פניתי דווקא אלייך.ואם בעייתי ומצוקתי קשורה לתחום עיסוקך.אבל אולי תמצא לעזור לי אף בהתייעצות או העברה לאדם הנכון.
אני בת 29 הכרתי את בן זוגי בשנה האחרונה בדרך לא דרך הוא חי 12 שנה בארה"ב ואחרי מאמצים רבים ,מכשולים,קשיים,אך המון אהבה ורצון להיות ביחד הוא עשה חזרה לארץ.הוא בן 33 .עברנו לגור בכפר סבא.משפחתו לא נתנה לנו מנוחה,הוא אדם אדיש ומופנם ,שעזב עסקים כושלים בארה"ב ובלר לשוב לארץ למעננו.אנשים רבים בסביבתו ניסו והצליחו להפריד ביננו ,לא האמינו בדרכנו החדשה וכנראה העדיפו לראות את בנם תחת ההגדרה"הבן מאמריקה" ...במוצ"ש האחרונה נפרדנו.לאחר ריב נוסף וקשה מבין עשרות מאז הכרנו.ניסיתי הכל כולל התייעצות ברב,הייתי סבלנית במידת האפשר,נתתי את כולי ,זמני ומאודי למענו,הייתי בטוחה שזאת חתונה ,היו עלינו המון עיניים והמון שרצו שנכשל -זה היה ברור כשמש.
משפטים כמו"איך יהיה""מה תעשו"ועוד שאלות לא אופטימיות ולא מעודדות היו על בסיס יומי.
אני נואשתי.אפילו את יום הולדתי הוא לא חגג לי ,כעס רטן,עשה ברוגזים,ואצין שהבחירה שלו לחזור לארץ היתה כולה שלו.לא הכרחתי ,לא משכתי,הוא היה שבור בתקופה האחרונה הוא השאיר שם המון חובות,וחברים,אין לי ספק שהיה לו קשה פי מאה ממני,ולכן באמת השתדלתי אבל התערבות משפלתו ובן דודו שקרוב אליו הם שהביאו אותו להתנהג אליי כך.הים אנחנו פרודים כבר יומיים חזרתי להוריי עם כל עולמי.אני כואבת עדבלי דיי על ההשקעה והמאמצים שנתתי.אציין כי אנחנו לא דתיים אבל שמרנו שבת ונידה,ושנינו היינו מאמינים גדולים.
אני שבורה ורוצה לדעת מה קרה ?מדוע זה כל כך לא הצליח ומה צופה לי התחום,האם עליי להרים ראשי או שיש פה בעיה שהיא שלי אישית שאני צריכה לטפל בה...
אנא עזור לי.תודה מראש.
תשובה
לפי מה שאת מספרת, אני חושב שעשית כמעט כל מה שניתן לעשות. האם ניסית טיפול זוגי מקצועי? רב הוא בדרך כלל לא מטפל מקצועי.
אין ספק שהכאב הוא גדול. אם תמצו גם את הטיפול הזוגי, וגם זה לא יעזור, לא קרה שום דבר, וכמו שאמרת עליייך להרים ראש ולהמשיך הלאה. אני בטוח שבסופו של דבר תמצאי את בן הזוג הראוי לך, ותוכלי להשקיף על כל המצב שלך מ'רחוק' , בלא כל כאב אלא מתוך תחושת הקלה שזה משהו מהעבר הרחוק בלבד.