שאלה
הרב שרלו, לא יכולתי להתעלם מדבריך ובעיקר למשפט בו אמרת שלדעתך צריך לבטא את הזהות היהודית במלואה, כמו שניתן בסיני.
בשבילי ובשביל עוד רבים יהודיים ושורשיים אך לא מאמינים, סיפורי האבות הנם תיאור החיים השבטיים במזרח הקדום, ובשל הסיבה שנכתבו בשלבים מאוחרים הם מהווים מתן לגיטימציה או שלילת לגיטימציה לכל מיני אירועים\תהליכים אשר קרו בתקופת כתיבתם של הטקסטים הללו.כמובן שגישה זו לטקסטים שונה בתכלית מגישתך שלהם אליהם והעובדה ששנינו יכולים לשוחח כך על טקטסים קדושים אלו בצורה כזאת מעוררת התרגשות. השאלה הנשאלת, איך לדעתך יראו הפנים של היהודי - ישראלי בעתיד? האם מדינת הלכה זה הוא דבר אפשרי?
ואיך אתה מתמודד עם הגישה המרגיזה של זרמים מסוימים בחברה הדתית\חרדית אשר טוענים ש"החילונים יתפקחו ויבינו" ואז נהיה בשלים למדינת הלכה. הרי ברור לכל שדבר מעין זה לא הולך לקרות, מעבר לזאת אני חושב שזוהי טעות איומה והקיצונים של דתיות-חילוניות יוצרים מתח מופלא אשר בתוכו נפרש עולם התנ"ך והזהות והתרבות היהודית, והיצירה ממשיכה וממשיכה אל אף השסעים והקרעים.
ברור לי שהשאלות שאני שואל הן קשות ופתרון להן אין, אך אשמח מאוד לשמוע את גישתך ודעותיך לשאלותי ולדברי.
בהערכה רבה,
תמיר סגל.
תשובה
שלום וברכה
איני יודע כיצד ייראה העתיד.
איני חותר למדינת הלכה במובן המצומצם של המילה. ההלכה אינה חזות כל היהדות. היהדות כוללת בתוכה גם נבואה, גם דרך ארץ טבעית של העולם, גם אגדה, וכמובן גם הלכה. אני חותר מאוד למדינה יהודית במובן המלא של מילה זו.
ברם, נראה לי שזה חזון רחוק, וזה לא עומד היום לדיון.
העתיד הקרוב הוא זה שצריך להיות במוקד ענייננו, ובו אנחנו צריכים להתרכז.
מזה אני הרבה יותר מודאג:
אני מודאג מחלק מעולמה של היהדות ההולך ומסתגר* אני מודאג לא פחות מהעולם החילוני והנוער שלו שחלקו מתרחק מאוד מזהותו היהודית, ובוחר בזהות ישראלית בלבד.
אף על פי כן, אני אופטימי בעניין, כי אני מאמין שהמציאות תחייב את העולם הדתי להיפתח יותר, דווקא ככל שהוא יגדל יותר ויצטרך לקבל אחריות גדולה יותר, ואני מאמין כי גם הנוער החילוני ימצא את מקומו היהודי יותר ויותר.
אני רוצה שכולם יתפקחו ויבינו. גם אנחנו, גם החרדים, גם החילוניים.
אין משהו יותר טוב מלהתפקח.
כל טוב