שאלה
כבוד הרב,שלום רב!!!
אני בחור צעיר בן 25 וברצוני להתייעץ עימך.
הכרתי לפני קצת יותר משנה בחורה דתייה לאומית כמו שנקרא ואנו ביחד מאז.
אני אוהב אותה אהבת אמת ולא מחסיר ממנה דבר
אבל אני לצורך העניין חילוני ועד עכשיו הסתדרנו די טוב עם כל מיני אילתורים למיניהם והתחשבות (לא הייתי בביתה בשבת עדיין)
מהי דעתך בעניין קשר מסוג זה? אנשים חלוקים בנושא וחלקם מנבאים כשלון לכך אך אני באמת ובתמים מאמין שזה יכול להצליח שכן אחרת,לא הייתי איתה...אני חולם על שביל משותף לנו
שבו נוכל לצעוד יחד למרות הפער הגדול ברקע שלנו
עניין שני הוא שכשהיא באה אליי לשבת שמרנו ביחד(הוריי לא היו בבית ) שבת והרגשתי די טוב עם זה
התפילה ביום שישי הייתה נחמדה ביותר כלומר אני כלל לא שלילי לגבי נושא הדת ההיפך אני די פתוח לנושא (זה לא אומר שאני רוצה עדיין לחזור
בתשובה אך אי אפשר לדעת)
אני לא רוצה להימשך לדת רק בגללה אלא מתוך רצון כנה ואמיתי (ולו מפאת חשיבותה של הדת) אך אני סקרן לגבי הדת בעקבות הקשר שלי עם הבחורה ואני מאוד מבולבל...איך אדע אם זהו רצון שנובע ממני עצמי או מושפע ממנה?
אודה לך אם תתייחס לשתי הסוגיות.
שבוע טוב.
תשובה
שלום רב:אין ספק שאתה צודק שקשר מסוג כזה מורכב ומסובך משתי סיבות.א. בהקשר לזוגיות שבינכםב. דבר שיתעורר4 בשלב מאוחר יותר והוא נושא של חינוך ילדים.כל עוד שהמצב ממשיך להיות כפי שהוא עכשיו הדברים מסובכים וקשים, לגבי שאלת החזרה בתשובה הדרך האמיתית להכיר את היהדות בצורה נכונה היא ע"י שמיעת שיעורים וקריאת ספרים, זאת ועוד רצוי להשתייך לאיזושהי מסגרת של אנשים שהם בשלבים של חזרה בתשובה ללימוד משותף כגון: מכון מאיר.בסוגריים מאוד מעניין לדעת איך הבחורה מתייחסת לכל המורכבות הזאת.
מיכאל ברום.