שאלה
שלום הרב,
אני יודע שדשו בנושא הזה כבר המון אבל
השאלה שלי היא אינדבדואלית.
האם ללכת להסדר, כשהמשפחה שלי בדוחק כספי ממשי, וכשאני יודע שדווקא אם אני אעשה צבא
ואחזור יומיות הביתה, אני אוכל לעבוד, כמו גם לקבל מענקים ועזרות כספיות מהצבא?
האם גם אז ללכת להסדר?
מה גם שאת השנה וחצי שאני "אפסיד" אני אוכל מהר להתחיל בלימודים ולבסס את עצמי במקצוע.
האם בכל זאת לסמוך על האמונה שבזכות ההסדר - עניין הכסף יסתדר, או שללכת ולעשות משהו בנידון?
יש לציין שאני ממש מבוסס באמונה שלי, ואני קובע עיתים לתורה, לימוד לשמה.
תודה רבה.
תשובה
לשואל שלום רב.
שאלתך והרצון לעזור למשפחה מעידים על נשמה טהורה עם מסירות נפש ואהבת אמת. וכמו שציינת השאלה היא אישית וקשה לי לענות בלי להכיר באופן אישי אותך ואת משפחתך. לכן אענה באופן כללי, ותראה מה מזה מתאים לך.
הגיל הזה שבו אתה נמצא הוא גיל מאד משמעותי בחייך. זה הזמן שבו אדם בונה את אישיותו ומעצב אותה. עם מה שתקנה בנפשך עכשיו תלך אח"כ כל חייך. הצבא, העבודה, חיי המשפחה שלך והחינוך לילדיך, הכל יושפע ממה שתעשה בשנים הבאות. ודווקא בתקופה זאת אתה נקרא למצווה החשובה של לשרת בצבא, עם כל הקושי הרוחני שיש בזה. לכן החשיבות של הליכה לישיבה, הסדר, מכינה או ישיבה גבוהה, היא עצומה. יהיה לכך השךכות גדולות, מעבר ל"חיסכון" בשנה או שנתיים בלימודי תואר וכד'. לכן אתה צריך לשקול אם אתה מסכן או אף מוותר על העתיד שלך, על המעמד הרוחני הראוי שאיתו תתחיל את חייך, בשביל לעזור כעת בפרנסת הבית או בשביל להתחיל אוניברסיטה שנה שנתיים קודם. אינני יודע מה הוריך חושבים ומה המצב הכלכלי בבית, אבל לי נראה שאין זאת הדרך הנכונה. לי נראה שגם אם המצב דוחק, ההסתכלות צריכה להיות לטווח הרחוק, לבניין הרוחני, לבנין הנפש, ואח"כ לדאוג לקניית מקצוע וכו'. וברור שיש משמעות רבה אם אתה מתגייס עם חברים רבים מהישיבה לתקופה קצובה או מתגייס לבד לשלש שנים.
בברכה
אפי קיציס