שאלה
שלום כבוד הרב,
בימים עברו הנשים היו יוצאות לחולל בכרמים בטו באב, הבחורים היו מסתכלים ובוחרים להם נשים מתוך המחוללות.
כיום בחתונות רבות, או בכלל באירועים מהוגה הפרדה מוחלטת ומקימים מחיצות ככה שהגברים אינם יכולים לראות את הנשים.
באם הבנתי את הדברים נכון הייתי שמחה לדעת כיצד ומדוע השתנו הדברים לאורך התקופות.
תודה רבה.
תשובה
לשואלת שלום רב.
זאת אכן שאלה קשה, כיון שאנו מסתכלים בעיניים שלנו מתוך המציאות שלנו.
הסיפור על המחולות מופיע ב-2 מקומות. בתנ"ך הוא מסופר על בנות שילה ובגמרא מסופר על בנות ירושלים. זה לא מסופר על כל ארץ ישראל. הביטוי הוא "לא היו ימים טובים לישראל כיום כיפורים וטו באב, בם בנות ירושלים יוצאות וכו'" כלומר זאת היתה חגיגה מיוחדת לירושלים, ולפני כן לשילה (אמנם בשילה כנראה לא היו כלל גברים נוכחים). כלומר היא היתה מחוברת דווקא למקדש או המשכן. היא לא היתה חגיגה כללית בכל הכרמים. רק במקום המקדש. זה אולי יסביר את מהות החגיגה. הרי מדובר על יום כיפור וטו באב. את קדושת יום כיפור אנו מכירים במקצת. בזמן שבית המקדש היה קיים, היה כל הציבור בירושלים מגיע לבית המקדש להסתכל בעבודת כהן גדול. האוירה היתה אוירה מדהימה של קדושה. "אמת מה נהדר היה מראה כהן בצאתו בשלום מבית קדשי הקדשים" ובשיר היה מתואר איך הכהן הגדול כמעט כמו מלאך בבגדי הלבן שלו. מתוך אוירה זאת היו בנות ירושלים לובשות גם בן בגדי לבן ומתדמות למלאכים ויוצאות לחול בכרמים. כלומר כל האוירה היתה אוירה מיוחדת של קדושה, שבה מתוך אוירת הקדושה של יום כיפור היו מגיעים אכן לאוירת שידוכים של קדושה. ונראה, שזאת היתה גם האוירה המיוחדת שנוצרה באותו ארוע מיוחד של טו באב. ביום זה שחל כמה ימים אחרי תשעה באב, היו מגיעים כנראה לאותה אוירה של קדושה של יום כיפור, כך שכל אוירת המחולות היתה של שידוכין של קדושה. לכן אין לטעות ולהשוות זאת למה שיקרה אם נתיר היום לרקוד יחד. די ברור שזה יגרום למשהו אחר מאשר קדושה. ולכן, כמו שברור לנו היום שאין זה מתאים לאוירת יום כיפור כפי שהיא מצטיירת בעינינו בימינו, כך אין זה מתאים בימינו לטו באב, וודאי לא לשום יום אחר.
בברכה
אפי קיציס