החיים

ב"ה

שלום לך,

קראתי את מכתבך מספר פעמים. אני מרגיש שהוא מסייע לי להבין פיסקה מתוך דברי רבי נחמן שלא זכיתי להבינה עד היום. כותב הרבי נחמן:"כל החוליים הבאים על האדם - כולם באים רק מקלקול השמחה". לא מכבר קראנו את פרשת האזינו. פרשת האזנה זו מכוונת אל האוזניים. יש לנו שני אוזניים היוצרים א י ז ו ן בין הקולות השונים אותם אנו שומעים. עלינו להקפיד וללמוד איך להאזין. איך לשמוע. איך להרגיש. את עומק החיים. איך להבחין בין הצדדים העקריים והשפלים ובעיקר - להתמלא בתכונה של עשיה.
יש שתי צורות של עיסוק בחסד ובנתינה, ששתיהן חיוביות ומשמעותיות. האחת - היא חלק מתהליך של בריחה. אתה בורח מעצמך, מהתמודדות עם השאלות שמציקות לך, אתה מלא מרירות כלפי החברה, כלפי הזולת. החסד והעשיה אינן ביטוי לרצון לפעול ולעשות אלה הן ביטוי לצורך להעסיק את עצמך.
אבל יש חסד ונתינה שבאים ממקום של טהרה ואהבה. האדם חש קרבה גדולה כלפי שמיא. מתוך אופטימיות ותקווה לך ולעולם. מתוך רצון להוסיף אורה וברכה למציאות. אז - פועל האדם עם אל ועושה כל שביכולתו כדי שהחיים יהיו טובים יותר, משמעותיים יותר.
ובכלל, לפעמים כשמשהו מכביד עלינו, כשמשהו גורם לשיתוק של כוחות החיים - צריך בדיקה מהיכן הוא בא.
"טוב עין הוא יבורך". מי שרואה דברים בעין טובה ,מתברך ומצליח לברך.
מה פירושה של המילה "ברכה" בהקשר זה?! מפירושו של רשי למילים "ויברך את הגמלים" אנו למדים שברכה היא סוג של התכופפות שנועדה לחבר ולהתחבר.
טוב עין - מי שרואה הכל בעין טובה, יצליח להתחבר לעולם, לחיים, למציאות.

בודאי שיש מי שמדברת לשון הרע, בודאי שיש מי שעסוקה כל הזמן בבנים.
מה זה אומר עלייך? מה זה אומר על צרכייך? מה זה אומר על אמונותייך?
שמעתי לחן מעניין על המילים "אם אתה מאמין שיכולים לקלקל תאמין שיכולים לתקן" בדר"כ מתייחסים בשיר זה למעשיו של היחיד אבל אני מרגיש שיש כאן הנחיה הנוגעת להתייחסות לעולם. תאמין שאפשר לתקן את העולם.

ואל תחשדי בי שאני עיוור. שאינני מכיר את המציאות. אבל, חובת ההצטיידות בעין טובה היא חלקם של אלה הרוצים לתקן.
אם את רוצה לתרום מתוך שמחה, מתוך אהבה, מתוך בנין ולא מתוך בריחה - עלייך להתמלא באופטימיות, באמונה טהורה ובשמחה גדולה.
עלייך להגדיר יעד, מטרה - בתחילה יעדים קטנים ואח"כ גדולים יותר - ולהגשים אותם. בכל התחומים אותם ציינת. לאט לאט תגלי כמה הקשבה ויופי יש בעולם.
ובכלל, ככל שתהיי שמחה יותר, נעימה יותר, בוטחת יותר בעצמך ובדרכך - תראי כמה רבה השפעתך על החברה!

והארה אחרונה - נסיוני מראה שההתייחסות אל בית ספר כמקום מיותר - עלולה לבוא גם כן מתוך בריחה. בריחה מהשגרה עימה לא למדנו להתמודד ואותה לא הצלחנו לרומם.
אך מה לעשות, אלה החיים...ודוקא בשגרה (כן, גם בביה"ס) אנו נבחנים!


כל טוב,


שי