שאלה
עד לא מזמן הייתי "חפיפניקית" בעינייני תורה ומצוות (אני דתיה) אבל בזמן האחרון התחזקתי וחברות שלי לא מפסיקות לצחוק עליי הם קוראות לי "דוסית" ומפרטות מה אני עושה
(הם אומרות: איזה "דוסית" היא, היא מנשקת כל מזוזה שהיא רואה, מברכת על כל דבר - כולל מים, עונה אמן כל פעם שמישהי/מישהו מברך/ת וכ'ו). מה לעשות???
תשובה
ב"ה
שלומות,
נראה לי שרק בשל עניין זה פתח הרמ"א את תחילת השולחן ערוך בהלכה הבאה:
"ולא יתבייש מפני בני אדם המלעיגים עליובעבודת ה'"
ומכאן, שכל אדם שרוצה לבנות את עצמו בעבודת ה' צריך לדעת שהוא חשוף לבקורת. בדר"כ זה נובע מקנאה של אנשים רבים ולא כתוצאה מבקורת על עצם הענין. העובדה שאדם חשוף למי שמציג בפניו איך היינו צריכים להיראות גורמת לקשיים רבים לאחרים. הם לא מסוגלים לראות ולהרגיש עד כמה הן לא חיות כפי שהיה ראוי.
אשר על כן, אינני רואה דרך להמנע מבקורת זו. היא יוצרת מציאות מסובכת ועלינו ללמוד להתמודד עם הבקורת הזו. אנו צריכים להתמודד עם הבקורת הזו ולראות בה גורם מפרה המוביל אותנו הלאה.
בעז"ה, הכל יעלה לרצון.
בברכה,
שי