ג'לטין ועוף חלק

כל סוגיאת הגלטין נידונה באריכות האחרונה כאן באתר כיפה- אפשר לחפש בתשובות קודמות. בענין החילוקים בין סוגי העופות אביא כאן את הוראות הרה"ר לישראל:

משחטות עופות

ההכשר
1. כל משחטה תהיה כפופה לרבנות המקומית, בתיאום מראש עם אגף הכשרות הארצי הרבנות המקומית תהיה אחראית על כשרות המשחטה.
2. כל שינוי ברבנות המכשירה יצטרך אישור מראש של אגף הכשרות הארצי .
3. לא תפתח משחטה חדשה , אלא א"כ יתואם הדבר מראש עם אגף הכשרות הארצי.
4. ההכשר יהיה מחולק לשלוש רמות כשרות: "חלק", "מהדרין", ו"כשר", לפי הכללים שיתוארו להלן במקומם בהתאם לרמת הכשרות. משחטה שלא תעמוד בדרישות הנחוצות לרמת הכשרות לא תוכל לציין: "מהדרין" או "חלק".
אגף הכשרות הארצי יפקח על המשחטות אם הן עומדות ברמת הכשרות לפי הכללים שנקבעו.
5. כל שחיטה נוספת ע"י גוף נותן כשרות, צריכה להיות מתואמת עם הרב נותן ההכשר במקום ולא תתבצע שום פעילות בנושא הנוגע לכשרות במשחטה בלי הסכמת הרב או הרבנות המכשירה.

צוות הכשרות
1. בכל משחטה ימונה רב מומחה בבדיקת סכינים ופוסק בעיניני טריפות שתפקידו להיות אחראי על כל נושאי הכשרות במשחטה: שחיטה, בדיקת כשרות העוף, הכשרה ואריזה, ופיקוח על אריזת ושווק הטריפות.
2. כמו כן ימונה בודק סכינים אלא אם כן המשחטה קיבלה אישור שאין צורך בבודק סכינים מיוחד.
3. רב המשחטה ימונה על ידי הרב נותן הכשרות במקום, לאחר שתהיה בידו הסמכה לכהן כרב משחטה, הסמכה זו תנתן ע"י ועדת רבנים מטעם הרבנות הראשית לישראל.
4. הרב חייב להיות נוכח במשחטה משעת הפתיחה ועד הסגירה, ובמשחטה שיש שתי משמרות ימונה רב נוסף למשמרת השניה.
5. כל השוחטים חייבים להיות מאושרים ע"י הרב המכשיר, לאחר שתהיה בידם תעודה המעידה כי הם ראויים למלאכתם.
6. ועדת רבנים שתמונה מטעם הרה"ר לישראל , תקבע מי ראוי להיות שוחט , לפי המלצות שבידם, הנסיון, שנות לימודיו בישיבה והתנהגותו ביר"ש ויתקבלו לעבודה ע"י הרב המכשיר ובסמכותו לדרוש שינויים והחלפות אם אינם מתאימים לתפקידם או לא נשמעים להוראות.
7. לא ישחוט מי שאינו מוסמך לכך כנ"ל בסעיף הקודם.
8. במשחטה חייבים להיות בזמן השחיטה מספר שוחטים לפי כמות השחיטה ולפי שעות העבודה כפי שיפורט בפרק העוסק בשחיטה.
9. מלבד הרב, בודק הסכינים והשוחטים ימונו בכל משחטה משגיחים על הפתיחה, מליחה ובדיקת צומת הגידים והריאות, כל אלה יתקבלו ע"י הרבנות האחראית לכשרות המקום ובסמכותה לדרוש שינויים והחלפות, במידה ויתברר שאינם מתאימים לתפקידם או לא נשמעים להוראות.
10. משגיחים על צומת הגידין והריאות זקוקים להתמחות מיוחדת. הרבנות הראשית תמנה ועדה מיוחדת אשר תקבע מי ראוי לשמש כמשגיח על צומת הגידין והריאות.
11. בכל משחטה יהיה חדר מיוחד לרב ועוד חדר לשוחטים ולמשגיחים עם מים ומתקנים לסכינים.
12. הרבנות ממליצה כי שוחטים חדשים לא יכנסו לעבודה אלא אם כן יובטח להם פנסיה ופרישתם מעבודה תהיה בגיל 65.

קבלת עופות
1. ינתנו הנחיות ברורות למשקים מגדלי העופות ולמדגרות, איך להזריק לעופות , מבלי שיהיה שום חשש לכשרותם. יובהר בצורה ברורה שכל חריגה מן ההוראות עלולה לגרור אחריה שהעופות יפסלו ולא יתקבלו לשחיטה. מפקח מטעם הרה"ר יבקר ביקורי פתע במקומות ההזרקה כדי לעקוב מקרוב האם מתבצעות כל ההוראות. כדאי לעודד כמה קבלני הזרקות, שיקבלו על עצמם פיקוח של הרבנות, ולדרוש אח"כ שרק אלה שבפקוח יבצעו את הזריקות.
2. בשחיטת "חלק" - יהיה פיקוח מתמיד על ההזרקות, ולא יקבלו עופות לשחיטת חלק שלא בפיקוח מלא על צורת ההזרקה.
ב"מהדרין" - יהיה פיקוח מדגמי על ההזרקות.
ב"כשר" - יסמכו על ההוראה דלעיל.
3. כמו כן ינחו את המשקים הנ"ל בצורת העמסת העופות על המשאית, לא לדחוס יותר מדי עופות בכלובים ולא לזרוק את העופות. מפקח מטעם הרבנות יבדוק את המצב בתחום הנ"ל ויפקח על ביצוע ההוראות.
4. כל משלוח ילווה בתעודה מתאימה, על מקום המשק, ושם בעל המשק, מספר הלולים ומספר הכלובים והעתק מתעודת המשלוח יגיע לידי רב המשחטה (כולל דף טיפולים מוסמך ומאושר).
5. במשחטות שפריקת הלולים נעשית בצורה ידנית, ידאג הרב שלא יזרקו את הכלובים אלא יורידו אותם בנחת למנוע חשש "נפולה".
6. רב המשחטה ינהל רישום של קבלת העופות מהמשקים,כמות העופות ושמות המשקים.
7. הרבנות הראשית חושבת שלעופות, כלובי המגירה הם הטובים ביותר מבחינת ההלכה ולכן יש לעבור באופן הדרגתי לשימוש בכלובי מגירה בלבד. כלובים רגילים שנתבלו יש להחליפם בכלובי מגירה מתוך תקוה שתוך שנתיים יהיו במשחטות רק כלובי מגירה.



השחיטה
כל שוחט חייב לבוא למשחטה לפחות עם שלושה סכינים מוכנים ובדוקים. הרב יבדוק אותם לפני התחלת העבודה כשהם יבשים.
1. שעות עבודה של כל שוחט הן 6 שעות ביממה כולל ההפסקות. פעמיים בשבוע יאפשרו לשוחט לעבוד עד 9 שעות כולל ההפסקות רק לשחיטת כשר ומהדרין , אך לא לחלק.
2. לא ישחט השוחט ברציפות יותר מחצי שעה, ואח"כ ינוח חצי שעה.
3. קצב השחיטה לעופות שמשקלם עד 2.5 ק"ג יהיה :
ב"חלק" - 10 עופות לדקה לכל שוחט.
"כשר" וב"מהדרין" - 12 עופות לדקה לכל שוחט.
מהירות השחיטה תקבע לפי הנ"ל בהתאם למספר השוחטים העובדים בו זמנית.
4. ליד עמדת השוחט יהיה ברז עם מים.
5. על השוחט לבדוק את סכינו באמצע עבודתו כדלהלן:
ב"חלק" - כל 2 תאים כ-5 דקות (תלוי בכמות העופות בכל תא).
ב"במהדרין" - כל 3 תאים כ-8 דקות.
ב"כשר" - כל 4 תאים כ-10 דקות.
לפני כל יציאה לעמדת השחיטה חייב כל שוחט למסור את סכינו לבודק הסכינים כשהוא יבש.
כאשר השוחט חוזר ממשמרת שחיטה חייב למסור מיד את סכינו לבודק הסכינים.
צריך לדאוג לכך שבמשחטות הגדולות יהיה סדרן עבודה שאחד מתפקידיו לפקח שהרמפה תהיה תמיד נקיה, ויודא שלא יוכלו להכניס עופות שאינם שחוטים כדין לליין המריטה.
כמו"כ יבדוק את הסכינים של השוחטים על הרמפה באמצע עבודתם לפי שיקול דעתו ויפקח על טיב השחיטה ועל חלוקה שווה של עבודה בין השוחטים.
6. ב"חלק" בודק הסכינים יבדוק את הסכינים של השוחטים על הרמפה במהלך השחיטה לפחות כל רבע שעה.
7. השחיטה תבוצע אך ורק במצב שהעוף ביד השוחט בלבד, והשוחט הוא שיניח את העוף לקנקן לאחר השחיטה.
8. שחיטת ההודים תהיה על שולחן מיוחד כאשר המגיש מחזיק בגוף ההודו והשוחט תופס את הראש והצואר, אסור שתהיה "סחיבה" של הפועל לפני תום הבדיקה של השחיטה. לכל שוחט חייבים להעמיד 3 מגישים.
9. קצב השחיטה בהודים בזכרים 8 לדקה לכל שוחט ובנקבות 12 לדקה לכל שוחט.
10. קצב השחיטה של מטילות או "רוקים" עד 3 ק"ג יהיה עד 7 לדקה, ולא יישחט כשהעוף ביד הפועל. "רוקים" גדולים יישחטו רק על שולחן מיוחד.
11. עבודת השוחטים לא תהיה בקבלנות (לפי ראש), אלא לפי מכסה יומית בתשלום קבוע יומי או חדשי.
12. במשחטות קטנות , כשאין אפשרות להעסיק 4 שוחטים , ויש שתי עמדות שחיטה, יהיו לא פחות משלושה שוחטים בו זמנית, ותהיה תחלופה של שוחטים באופן שלא ישחט אחד יותר מ - 40 דקות רצוף, ולא פחות מ- 20 דקות מנוחה.
במשחטות הללו לא יעבוד שוחט יותר מ - 4 שעות כולל ההפסקות - שחיטה זו היא רק ל"כשר" - ולא ל"מהדרין".
13. שוחט לא ישחט באותו יום בשתי משחטות (אם יעבור את היקף השעות המאושרות).
14. כאשר מתעוררת שאלה על כשרות הסכין, יעצרו מיד את השחיטה , עד שיורה הרב כיצד לנהוג בעופות השחוטים.
15. ליד עמדת השוחטים יותקנו שני מתקנים בצבע שונה אחד לנבלות ואחד לשאלות.
16. למכונת המריטה לא יהיה שום חיבור למים חמים אלא למים רגילים בלבד ללא תוספת כימית.

ההשגחה
1. הרב ימנה משגיחים יראי שמים שיש להם ידע ונסיון במקצועם והוסמכו לכך ע"י הרבנות כדלהלן:
משגיח אחד הממונה על צומת הגידין בוקא דאטמא ושברים שתפקידו לבדוק בראיה ובמשוש כל רעותא שתהיה וכאשר יש שאלה יוריד המשגיח את העוף מהליין ויניח אותו בעגלת השאלות עד שהרב יבוא ויפסוק.
2. בהכשר "חלק" - יפתחו כל רגל ורגל לבדיקת הגידין.
בהכשר "מהדרין" - בדיקה ע"י ראיה ומישוש , ובנוסף לכך בדיקה מידגמית בפתיחת הרגל לכל משק הבדיקה המדגמית היא כל שעה עשר עופות.
בהכשר "כשר " - בדיקה מדגמית ע"י פתיחת הרגל לוודא שהמשק נקי, במקרה שאינו נקי יבדקו כל רגל.
3. משגיח נוסף הממונה על בדיקת הריאות ב"כשר" - בדיקה מידגמית, במקרה של ריעותות בריאות יבדקו את כל הריאות.
4. ב"מהדרין" וב"חלק" - יבדקו משגיחים את כל הריאות.
5. בשחיטת "הודים" - יבדקו המשגיחים את כל הריאות והקורקבנים, ב"כשר", ב"מהדרין", וב"חלק".
6. לא יעבוד משגיח ברצף יותר משעה וחצי ואחר כך ינוח חצי שעה. סדר השגחה המומלץ הוא: חצי שעה על צומת הגידים, חצי שעה על הריאות, חצי שעה על המלח וחצי שעה הפסקה. שינוי יתכן רק ע"פ קביעת רב המשחטה.
7. ימונה משגיח נוסף שיפקח על המליחה ועל נקיון העופות מחלקי הפנים ומצרירות דם.
8. משגיח כללי , שיערוך ביקורת בכל עמדות ההשגחה כנ"ל.
9. שעות העבודה של המשגיח הם 8 שעות ליום כולל הפסקות.
10. רב המשחטה יקבע כל יום את מהירות הליין הן בהודים והן בפטמים על פי טיב המשק והשאלות המתעוררות בו, והוא יקבע כמה משגיחים יעמדו על הליין לצורך הבדיקה. כאשר המשק הוא רגיל בלי בעיות, יש להעמיד משגיח אחד בפטמים הן בצומת הגידין והן בריאות כאשר הליין נע עד 50 עופות לדקה, וכאשר הליין נע למעלה מ - 50 לדקה יש להעמיד על הליין משגיח נוסף הן בצומת הגידים והן בריאות.
בשחיטת הודים כאשר המשק הוא רגיל בלי בעיות יש להעמיד משגיח אחד על הליין לבדיקה כאשר הליין נע עד 15 לדקה, כאשר המהירות היא יותר מ - 15 לדקה יש להעמיד על הליין משגיח נוסף.
ההכשרה
1. אין להפריד שום חלק מהעוף לפני בדיקת כשרותו.
2. יש לחתוך ורידי הצואר בשלושה חיתוכים לפני ההשריה.
3. ב"חלק" יחתכו את מקום השחיטה בצואר ואת קצות הכנפיים.
4. אין להכשיר עוף לפני הוצאת הריאות, הלב ושאר חלקי פנים, ע"י וואקום, ושטיפתו מדם שעליו.
5. חום המים של השריה יהיה לא פחות מ- 8-10 מעלות.
6. יש לדאוג להחלפת מים מתמדת בצ'ילר השריה כדי שהמים לא יהיו מלוכלכים, וכן לוודא שהמים יכסו את העופות.
7. יש להקפיד שיטפטפו מי השריה מהעופות לפני המליחה.
8. יש להקפיד על מליחה מלאה של העופות מבפנים ומבחוץ כדין.
9. ב"חלק" יפתחו את העופות מגבם לפני השריה.
10. המלח חייב להיות יבש ומתאים לתקן של הרבנות הראשית לישראל.
11. את העופות שנמלחו יש להניח על שולחן המליחה, כשהצד הפתוח כלפי מטה , כדי שיזוב הדם.
12. יש לשטוף את שולחן המליחה ע"י התקנת ממטרות קבועות בסופו.
13. יש לוודא את מהירות המסוע של השריה והמליחה, ולהשגיח שלא יהיה שינוי. מהירות מסוע השרייה יהיה לא פחות מ - 35 דקות ו- 70 דקות למליחה.
14. אחרי שעת המליחה, יש לנפץ את המלח ע"י מקלחת ולהדיח בשלושה מיכלים שונים.
15. יש להקפיד על החלפת המים במיכלי ההדחה. רב המשחטה צריך לבדוק שהמים יהיו נקיים ולא מלוחים.ויודא שהמים במיכל השלישי יהיו נקיים.
16. חלקי פנים יושרו באמבטיות המיועדות רק להשריה, יהיה מעקב רישומי של זמן תחילת ההשרייה על כל אמבטיה ומיכל.
17. לאחר השריה ימלחו את חלקי הפנים במתקן מיוחד וירשמו את הזמן של גמר המליחה. לאחר המליחה, ניפוץ המלח ע"י שטיפה בצינור ושלוש הדחות נוספות במיכלים המיועדים לכך.

טריפות
1. את הטריפות יעבירו לחדר מיוחד לטיפול, לא יטופל עוף טרף באותו מקום שמטפלים בכשר.
2. את הטריפות יש לארוז באריזה מיוחדת - כל עוף בשקית נפרדת שיש עליה כיתוב בולט "טרף" מכל הצדדים, ואחר כך לאורזם בקרטונים מיוחדים שיש עליהם כיתוב באותיות גדולות "טרף" מכל הצדדים, הן על החלק התחתון של הקרטון והן על החלק העליון של הקרטון.
3. כשמוכרים את הטריפות לנכרי (גוי) יש לעקוב אחריו כדי לוודא שהטריפות לא יחזרו לשוק הכשר.
4. כל נכרי הקונה טריפות, חייב לקבל אישור מראש מרב המשחטה , הרב יברר אם יש לקונה חנות ויחתים אותו על התחייבות שלא ימכור טריפות למקומות כשרים. על הרב לערוך מעקב מדי פעם אחרי הקונים כדי לוודא שהנ"ל עומדים בהתחייבותם.
5. את הטריפות יש למכור אך ורק בנוכחות המשגיח.
6. הטריפות יהיו מרוכזים בקירור במקום מיוחד מובדל משאר האריזות.
7. רב המשחטה ינהל רישום יומי של הטריפות, כניסות ויציאות ואחת לשבוע יקבל דיווח מפורט מהמחשב ויוודא באופן אישי התאמת מלאים.

אריזה
1. הזמנת האריזות (שקיות הניילון) ותויות תבוצע בתאום עם רב המשחטה , והוא יפקח על כמות האריזות שלא יגיעו שקיות לידיים אחרות.
2. על האריזה יהיה כתוב שם המשחטה, הרבנות נותנת ההכשר, וכן סוג ההכשר: חלק, מהדרין וכשר. כל אחד בצבע שונה.
3. כבד, לבבות ובהודים גם אשכים - יארזו לצליה בלבד, בשקית יהיו נקבים קטנים כדי שלא תהיה שאלת "כבוש", והכיתוב ע"ג השקית יהיה בצורה בולטת כגון צבע שונה:
4. "לצליה באש בלבד".
5. עוף חם - יסומן במדבקה מפלסטיק ולא בשל נייר ולכתוב בצורה בולטת לא מוכשר וכן לציין את יום השחיטה. ב"חלק" ישימו פלומבה ממתכת.
6. תפזורת - תארז בניילון ועליה מדבקה שתסגור את האריזה.

ימי העבודה של השוחטים
1. בימי שישי וערבי חג לא תתקיים שחיטה, במקרים יוצאים מן הכלל תפנה הנהלת המשחטה בכתב לרב המכשיר ותנמק בקשתה, והרב המכשיר ישקול אם להתיר את השחיטה. בכל מקרה חייבת העבודה להסתיים לפני השעה 11:00.
2. באותן משחטות שישנה פעילות במשחטה בערבי שבת וחג יהיה משגיח במקום שיפקח על הפעילות.
3. בתשעה באב ובפורים לא תתקיים שחיטה.
4. בחול המועד לא תתקיים שחיטה במשחטות, במקרים מיוחדים של הפסד מרובה וכשיש צורך בעופות לכבוד החג, תפנה הנהלת המשחטה לרב המכשיר בבקשה להתיר השחיטה והרב ישקול בקשתם.
5. שוחט שצם בתענית ציבור לא ישחט יותר ממשמרת אחת, וב"חלק" לא ישחט אחר השעה 11:00 .
הועדה לנהלי כשרות במשחטות תמשיך לפעול כועדה קבועה ליד הרבנות הראשית לישראל ותקיים מעקב מתמיד במשחטות לוודא ביצוע בפועל של נהלי הכשרות.
כמו כן תדון הועדה בבעיות חדשות שתתעוררנה, ותחוה דעתה בכתב על חריגים וערעורים.


האמת היא שאין בחז"ל מושג של "עוף חלק" אלא הוא דבר שהתפתח בזמן האחרון בגלל ריבוי טריפות כתוצאה משיטת גידול העופות ובגלל דרישת הציבור להקפדת יתר על המצוות הקשורות העניני מאכלים.