בתי משפט בימינו

בשו"ע חו"מ סי' כו נפסק שישנו איסור חמור לדון בפני ערכאות של גויים. החזון איש על סנהדרין סי' ט"ו כתב שאין זה דווקא בפני גויים אלא כל מערכת שיפוטית שמציבה אלטרנטיבה לדין תורה, משום חילול ה'. ואפילו אם נתרצו שני הצדדים אסור. אלא אם אחד מהצדדים אינו מוכן להתדיין בפני דין-תורה אז הדיינים נותנים לשני "כתב סירוב" ואז יכול להדיין בבית-משפט.

(תגובות של קוראים שנענו:)
1. תגובה:
נניח ואני צריך לתבוע רשות ממשלתית כלשהי, או בכלל אדם שלא מאמין בדעת תורה
מהו המצב אז מבחינתי.
2. תגובה נוספת:
שאלה נוספת המתבקשת מכאן היא מהו הדין לאדם דתי ההולך ללמוד עריכת דין, לייצוג בבתי המשפט
תשובות לתגובות:
1. ישנם פוסקים שהקלו לפנות לבית-משפט אזרחי אף ללא "כתב סירוב", כאשר הויכוח עם גוף גדול שידוע שלא ניגש לדת מעולם. כל הטעם לאיסור הוא חילול ה', כאן ברור לכל שאין אפשרות לתבוע אותם לבי"ד רבני ולכן אין חילול ה' (ע' קובץ דורש-משפט) .ישנה בעיה אחרת של איסור גזל. למשל, אם הוציא ממון בבית משפט ייתכן שלפי דין תורה הסכום לא מגיע לו, לכן יש להתייעץ עם רב, האם כל הסכום יוצא כדין.
2. עו"ד צריך להיזהר שלא יסייע להוצאת כסף שלא כדין. אם העו"ד מייצג את הנתבע כדי שלא יעשקו אותו, הרי אז הוא עושה תפקיד חשוב. עצה מעשית היא להתעסק בעריכת חוזים או להתמחות בתחום הפלילי. עונשים על מעשים פליליים אף שאינם לפי דין תורה יש להם תוקף הלכתי, על מנת לסגור את הדלת מפני עושה עולה. (ספר תחוקה לישראל לרב הרצוג עמ' 81).

תשובת הרב בראלי שליט"א - דיין בבית דין צדק בשדרות ע"י ישיבת ההסדר