שאלה
שלום כבוד הרב,
לפי בירורים שעשיתי, עיקר אמירת "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" היא לאחר אמירת שמו המפורש של הקדוש ברוך הוא כמו למשל לאחר אמירת שם המ"ב שבאנא וכוח. אך בעומדי לפני הפסוק בקריאת שמע ולאחריה אמרית בשכמל"ו עמדתי נבוך. מדוע יש להגיד משפט זה? הרי, האם יש בפסוק זה אמירת שמו המפורש של הקב"ה שאין אנו מזכירים בכול יום בשמונה עשרה?
אני מכיר את המדרש של יעקב אבינו ואת אמירתו וכמו כן את מדרש משה על גניבת משפט זה מהמלאכים אך דבר זה לא נתן לי תשובה לשאלתי.
אשמח לקבל תשובה.
בברכה ובכבוד,
איציק.
תשובה
שלום לך.
אתה מספר שאתה מכיר שני מדרשים העוסקים באמירה "ברוך שם כבוד..." והמדרשים לא נתנו לך תשובה לשאלתך. הדבר מזכיר לי מדרש חכמים על הפסוק "ואין פותר אותם לפרעה" האומר שחרטומי מצרים וחכמיה נתנו פתרונות לחלומות פרעה, אך הפתרונות היו כאלה שפרעה "לא התחבר אליהם"...
אתן לך כיוון חשיבה:
קריאת "שמע ישראל" מבטאת את האמונה של אומר הפסוק בבורא העולם, ב"ייחודו" וב"אחדותו".
האם המושגים האלה ברורים לך?
דוד המלך אומר בתהילים "כי שמש ומגן ה' צבאות".
מסבירים בתורת החסידות, כי פסוק זה מסביר את היחס בין שניים משמותיו של הקב"ה- "ה'"- שהוא שם "הוי"ה", ו"אלוקים": שם "אלוקים" הוא כינוי המתאר את הקב"ה בפן של התייחסותו לנברא מסוים, ואילו שם "ה'" מבטא את הבורא לכשעצמו, ולא בפן ההתיחסות האישי, שהוא, כאילו, "מצומצם" יותר.
למה יש שוני כזה? ואיך זה מבוטא בפסוק?
אור השמש הינו אור חזק ביותר, ומי שיביט בשמש בלי הגנה מתאימה לעיניים- יפגום בעיניים.
וזה פירוש הפסוק: "כי שמש ומגן"- כמו שאדם חייב מגן כדי להביט בשמש, כך בדיוק "ה' אלוקים" כלומר: מי שרוצה להתחבר ל"ה'" אינו יכול לעשות זאת בגלל עוצמת קרינת הקדושה, והוא חייב לעשות זאת באמצעות "אלוקים".
וכך גם לגבי קריאת "שמע ישראל" לעומת "ברוך שם כבוד מלכותו" שאיננו מדבר בצורה ישירה על "ה' אלוקינו" אלא "רק" על שמו, ולא שמו ממש, אלא השם של הכבוד שלו, ולא שם כבודו אלא "שם כבוד מלכותו"- כאן כבר יש שלש "הגנות".
אני מקווה שתוכל להתחבר לרעיון, ולו במעט, ומכאן תוכל לחזור אל המדרשים, ואולי עתה יהיו מובנים לך יותר...