שאלה
שלום,
אני פונה אליכם כי יש לי עוול כבד , שאני חשה לפרוק אותו לפניכם ולשמוע את דעתכם:
לפני זמן מה, סיפרתי לאמא שלי סיפור ( שקרי), על כך שאני נוסעת היום עם חברתי לטיול. לא הייתה לי סיבה לשקר, ולכן ביקשתי מ-ה׳ שיסלח לי, אך לא הודיתי בשקר. והיום, אמרתי לאימי שאני יוצאת לטיול, אך יצאתי לבקר את אבא שלי ( הורי גרושים מאז היותי פעוטה). כעבור מספר דקות , אימי התקשרה אלי פעמיים ולא עניתי, ואז היא התקשרה לאבא שלי. אבא שלי, שלא ידע ששיקרתי ל אימי, דרש ממני לענות לטלפון , וכשעניתי, אימי צעקה עליו לידו ( הפאלפון היה על ״רמקול״, צעקה עלי שאני שקרנית , והתחילה לספר את השקר שלי לאבא , עם הקצנות ועם מילות גנאי . במשך היום, הורי שוחחו ואימי אמרה לו שהיא הלכה לטיפול נמרץ כי יש לה התקף לב ממני, ושהיא לא רוצה לראות יותר את הפרצוף שלי ושהיא שונאת אותי.
בקיצור, כפי שהבנתם, שיקרתי לאמא שלי. ולפני חמש שעות- כשהגעתי הבייתה, הסתגרתי בחדרי ועינתי את עצמי, שרטתי את ידי עד זוב דם, כדי שאלוהים יבין שאני מתחרטת. קראתי כמעט ספר תהילים שלם, עד שענייני כאבו והתאמתי כאבי בטן חזקים- מהעלבון, מההשפלה. ניסיתי לדבר עם אימי ולהצטער- אך לשווא! אין לי אחים ואחיות , ואני נואשת וזקוקה לעזרתכם ! איך אוכל לכפר על חטאי ולהודות בפני אימי בשקר? אין לי אומץ להודות בפנייה ! אני בוכה, רועדת ופצועה כולי מהשריטות ששרטתי את עצמי על מנת לכפר על מעשי. מה עושים?!
תודה מראש, יובל. ( בת 13).
תשובה
שקר הא חטא בין אדם לחברו ובמקרה שלך מול אמך, ולא מול ה' ולכן את חייבת לפייס את אימך ולא עוזרת בקשת מחילה מה'.
לצורך כך את חייבת לקבל עצמך שלא לשקר לאימא לעולם.
לפי תיאורך הורייך הגרושים עדיין משוחחים ביניהם, אולי אביך יוכל להיות זה שישכנע את אימך לסלוח לך?