שאלה
שלום. תודה על תשובתך.
א. התייחסת לפסוקים שהבאתי על כך שאין בחירה ואמרת שיש גם פסוקים שאומרים שיש. אז אתה מודה שיש כאן סתירה בתנך. אבל יש אמת אחת. אז או שכולם חושבים שיש בחירה אך הסוד בתנך שאין או שכולם חושבים שאין בחירה אך הסוד הוא שאין.
ב. הנסיון של הרמב"ם ליישב את הסתירה בין זה שאלוהים יודע הכל אך יש בחירה חופשית לא צלחה משום שאי אפשר ליישב סתירה זאת בשום פנים ואופן. אם אלוהים יודע הכל, אין בחירה חופשית. לא התייחסת לכך שבן אדם לא מסוגל לברוא מחשבות ורצונות יש מאין ושאלוהים בורא חוכמה בינה ודעת.
ג. אמנם אתם עם ואיתכם תמות חכמה, אבל אני אומרת שאלוהים לא מצווה מצוות כי הוא גדול ולא כמו בן אדם שמצווה, כועס, שופט וכו. שוב, אני טוענת שירמיהו, אלוהים רימה אתכם, ושהסוד בתנך הוא שאין בחירה חופשית. על כן הפסוקים הסותרים וספר איוב.
ד. אתה כתבת כך: הניסיון להוכיח מהעובדה שגם א-לוהים אינו יכול לברוא 7X7 כחמישים על (מה הכוונה על?) העובדה שבלתי אפשרי בעולמנו שתהיה ידיעה ובחירה כאחד (למה צריך שבעולמינו תהיה ידיעה ובחירה כאחד, זה שני דברים שונים. הרבמ"ם אומר שהידיעה של אלוהים ומהותו היא אחד, פתאום אחרי כל ההרצאות שלו על כך שאי אפשר להבין את אלוהים הוא כן יודע שמהות אלוהים וידיעתו היא אחד??אולי הם שניהם אינסוף?) – אינו עומד במה שצריך להוכיח. ומדוע ? תרגיל החשבון ותוצאותיו – שניהם נעשים במסגרת העולם שלנו, ועל כן סתירה זו בלתי אפשרית. לעומת זאת, בחירת האדם היא במסגרת העולם שלנו, ואילו ידיעת ד' מראש את הכל היא במסגרת העולם הא-לוהי, (לא, המשפט וההגיון בשפה העברית ובבינה שאלוהים בורא לנו כעת כשאומרים אלוהים תמיד ידע הכל, הוא גם בעולם הזה.) וכשאנו מדברים על שני מישורים שונים לחלוטין – הסתירה הזו ניתנת ליישוב, אם כי לא להיות מובנת פילוסופית על ידי עולמנו שלנו. (טוב, אחרי שהבנו אנחנו לא אלוהים, בן אדם יכול להאמין ולדעת שאלוהים יודע הכל ולדעת לוגיקה פשוטה, כן, כמובן רק בעולם שלנו, כמובן בידיעות מסוג בן אדם, שאין לנו בעולם שלנו לבני אדם, בידיעות מסוג בן אדם, בדעת של בן אדם, שאין בחירה חופשית בעולם הזה.
לפי דבריך, כשלימדו אותי חשבון בכיתה א', הייתי צריכה להתווכח עם המורה שאני לא יודעת ש-2 2 שווה 4, משום שידיעת אלוהים היא במישור שונה, לפי דבריך, כשיורד גשם, אסור לי להגיד, שאני יודעת שיור
תשובה
שלום וברכה
א. אכן, אתה צודק. יש בתורה הארות מגוונות בנושא הבחירה – מפסוקים המדברים בחובת הבחירה המוחלטת ובקיומה, דרך פסוקים בהם מבשר הקב"ה את העתיד ונראה מהם אפוא שאין בחירה, ועד מקומות שבהם הקב"ה שלל את הבחירה מהאדם, כשהדוגמה המפורסמת ביותר היא פרעה. אין מדובר בסתירה, אלא בהנהגות שונות של הקב"ה, וממילא אנו צריכים להתנהל בתוך מורכבות ועומק בסוגיה סבוכה זו.
ב. לא הבנתי מה מוסיפה האמירה הנכונה לעצמה ש"בן אדם לא מסוגל לברוא מחשבות ורצונות יש מאין ושאלוהים בורא חוכמה בינה ודעת". השאלה בה אנו עוסקים אינה דנה בשאלה מה הקב"ה יכול לעשות ומה לא. "הייפלא מד' דבר ?". השאלה בה אנו דנים היא השאלה לאור אילו כללים מנהל הקב"ה את העולם כפי שאנו חיים בתוכו, ולכן העובדה שהקב"ה מסוגל לברוא חכמה בינה ודעת אינה גוררת בעקבותיה את המסקנה שהקב"ה שלל בצורה כלשהי את הבחירה מהאדם.
ג. את בוודאי יכולה להגיד שהקב"ה לא ציווה מצוות. להגיד אפשר כל דבר. השאלה היא מהו הקריטריון שלאורו אנו בודקים אם דבר הוא "נכון" או "לא נכון". לגבי דידי, ראשון הקריטריונים הוא הכתוב בספר ההתגלות האלוהית – התורה – ושם כתוב בדיוק את ההפך.
ד. לפי דבריי, שלימדו אותך חשבון בכיתה א היית צריכה לקבל לחלוטין את דברי המורה, ולומר כי שתיים ועוד שתיים הם ארבע, ואילו אם המורה הייתה אומרת שידיעת אלוהים אינה במישור שונה משלנו – היית צריכה להתווכח. בדיוק כך לגבי הגשם – במישור שלנו, כשיורד גשם, אנו יודעים שנירטב אם נצא החוצה ונישאר יבשים אם נישאר בבית, וזה המישור בו אנו חיים. כל זה אינו מוביל למסקנה כלשהי ביחס לאלוהים.
ה. השאלה של איוב לא מופיעה בספר. כך גם לא התשובה של האלוהים. ספר איוב אינו עוסק בשאלה זו ובתשובה זו, ועל כן כל המסקנות שאת כותבת על איוב הן פרשנות שלך, לגיטימית, אבל לא כתובה. ספר איוב עוסק בשאלה אחרת לחלוטין, והיא מה יעשה האדם בשעה שהוא משוכנע שהקב"ה עושה לו עוול. ממילא, מה שאת מחפשת בו אינו נמצא, והמסקנות שאת מסיקה אינן כתובות בו.
כל טוב ויישר כוח על הדיון העמוק
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם