שאלה
בס"ד
שלום ..
אני לא יודעת איך להתחיל אבל זה ישמע קצת אנוכי מצידי להגיד שאני מרגישה לבד אבל כ"כ לבד ובתוך תוכי אני יודעת שהקדוש ברוך הוא איתי ואני לא לבד קשה לי להתגבר על זה ולשמוח בזה ..
אני הייתי ילדה מוקפת בחברים וחברות תמיד בחיים לא הגעתי למצב שנשארתי לבד..
אני לומדת עכשיו בתיכון ואני מרגישה ילדה שנואה שלא אוהבים אולי בגלל הגאוותנות שלי ?
אולי בגלל דיבור לשון הרע שזוהי מידה רעה מאוד גדולה אצלי אני רוצה לעשות השתדלות גדולה מאוד לא לדבר לשון הרע ..
הגעתי למצב שמרוב הגאוותנות שלי נישארתי לבד אבל ממש לבד אין לי אף אחד אף אחד לא מתסכל לכיוון שלי ..
השאלה שלי איך אני יוכל לעזור לעצמי ?
תשובה
בס"ד
שלום לך
כאב לי לקרוא את שאלתך, עצוב להיות לבד, וכשאת מרגישה כך, זה בוודאי עושה אותך עצובה.
אבל ראוי שתדעי שתחושת הבדידות היא חלק מתהליך ההתבגרות שאת עוברת
כשאדם מתבגר הוא מפסיק קצת להיות מוקף באנשים חברים צחוקים וכאלה, הוא מתחיל תהליך של הסתכלות פנימית, ואז יש גם תחושת בדידות.
הבדידות שאת חשה אינה בהכרח עדות לכך שאת שנואה, או שיש לך בעיה חברתית כלשהיא, זה בעיקר עדות לכך שהשתנית קצת, וזה בסך הכל משהו חיובי שקורה בחייך.
לעיתים הרגשת הבדידות עוברת, ויום חדש מאיר בחייך, ואת מרגישה שוב טוב בתוך החברה, אהובה ואהודה.וגם חילופי העונות הללו בהרגשה הם חלק מתהליך ההתבגרות שאת עוברת.
אל תיבהלי מכך, זה לא אומר עלייך שום דבר, זה רק שלב מסויים והוא לא קל, והוא בע"ה יעבור.
חג כשר ושמח