שאלה
בס"ד
שלום הרב,
קשה לי מאוד התשובה ששלחת לי על כך שאסור לי להתערב או להגלות שיכול להיות שאבא שלי בוגד באימי.
בשנה האחרונה מאז שגיליתי אני מרוחקת מאבי וקשה לי להתייחס אליו בכבוד / לעריך אותו כמו פעם, מעציב אותי הנושא מאוד ולכן אני מרגישה שאני חייבת לשתף מישהו מהמשפחה, (אולי לפחות את אחותי והיא תחליט מה לעשות עם זה.) אני מרגישה שלא נתת לי פתרון אלה ביקשת ממני להישאר באותו מצב, אני מרגישה שזה גדול עלי . תנסה להבין את הכאב שאני נמצאת בו.
ובנוסף בשנה האחרונה כל פעם שזה עולה וצף אני מרגישה פחות מחוברת ולפעמים כעסת למה זה קרה לנו.
תודה.
תשובה
שלום לך
הרגשת מובנת ואשתדל להסביר טוב יותר בהמשך התשובה -
1. הדברים לא בטוחים ויתכן שזו טעות שלך.
בענינים כאלו 99% = לא היה.
הגמרא מסבירה ששני אנשים נכנסו למערה כאשר האחד בורח והשני רודף אחריו עם סכין. אחרי כמה דקות יוצא מהמערה השני עם סכין נוטפת דם, נכנסים פנימה ומוצאים את הראשון מת ומלא דקירות סכין - זו אינה הוכחה מספקת שהרודף הרג את הנרדף.
בחיי קרו הרבה מקרים בהם דברים היו ברורים ללא שום ספק ובסוף התברר שחשדו לשוא. אם תתקשרי אספר לך כמה דוגמאות אישיות.
2. צריך להבין את מצבך והרגשותיך -
[את] מרגישה נבגדת:
א. אבא, הדמות, עושה מעשים חמורים ביותר בעיניך.
ב. אבא שצריך להיות בעיני הילדים דמות שאיננה קשורה לעניני נשים וכד' - הוא פתאום בעל תאווה.
ג. אמא שלך, היקרה לך, נבגדת ומרומה.
כל אלו שמים אותך במצב רגשי קשה בו קשה לך לשמור את הדברים בתוכך.
3. ננתח בשכלנו מה קורה (במקרה שזה 100% נכון)-
4. ננתח בשכלנו מה עלול לקרות אם תספרי (במקרה שזה 100% נכון)-