שאלה
שלום. אשמח אם תוכל להסביר לי: "ספקא לדאורייתא- לחומרא, ספיקא לדרבנן- לקולא" (סליחה אם לא רשמתי נכון..). אני מבינה שהמשפט אומר שכשיש ספק, אז אם זה ספק מדאורייתא, צריך להחמיר ואם זה מדרבנן, צריך להקל אך מה שאני אפעם לא מבינה זה שכל ספק יכול להיות גם מדאורייתא וגם מדרבנן, למשל: שכחתי להוציא מכשיר חשמלי מהחשמל בשבת והא נשאר פועל- מצד אחד זה מדאורייתא, כי שבת זה לאו מהתורה, אך מצד שני, כל ההלכות של חשמל וכו' באו מדרבנן...כך שאני אפעם לא יודעת מה לעשות..וכך זה קורה לי ברב הדילמות ההלכתיות שאני נתקלת בהן. אשמח אם תוכל להבהיר לי את העניין. תודה רבה רבה ויישר כח!!!
תשובה
לשואלת שלום רב.
אכן, אין זה פשוט לדעת מה אסור מדאוריתא ומה מדרבנן. לשם כך צריך ללמוד כל דין לגופו מה מקורו ומה עושים בספק. שבת אמנם דינה מדאוריתא, אבל כל פרט דינו אחר. למשל כל דיני מוקצה הם מדרבנן. חשמל חלקו דאוריתא (אם יש חוט להט) וחלקו דרבנן. לכן צריך לברר כל מקרה לגופו.
לכך השלכות רבות נוספות. למשל לא מחללים שבת באיסור דאוריתא בשביל מי שהוא חולה שאין בו סכנה. אבל מותר במקרים מסויימים לעשות איסור דרבנן לצורך חולה שאין בו סכנה. וכן יש השלכות לעניין אמירה לגוי ואמירה לקטן וכו'. לכן כאמור, צריך לברר כל דין לגופו.
בברכה
אפי קיציס