שאלה
לה"ו
לרב שלום..
תודה שענית על שאלתי..אבל לא יחסת חשיבות לכך שאני אמרתי שאני לא יודעת אם אני באמת רוצה לחזור בתשובה..אני לא יודעת אם זה באמת בלב שלם..אני אומנם יודעת שזה הפתרון וזה הדרך אבל..אני לא יודעת אם אני באמת רוצה להפסיק עם זה!(ללכת עם מכנס) ..אז מה אתה מציע?! כי הרי אם אני אחזור בתושבה וזה לא יהיה באמת כי אני רוצה באמונה שלמה באמת ובתמים...אז מה זה שווה?! שאני אעבוד את ה' רק מתוך יראה..?!
הרי אם אני אעבוד אותך בצורה כזא אומרים ש"מתוך לא לשמה בא לשמה" ומתוך היראה באה אהבה.אבל אני פוחדת שאם אני אקקח את הסיכון הז אומנם אני אחזור בתשובה אבל בין רגע ברפרוף קל אני יכולה לחזור בשאלה.בגלל שאני לא עושה את זה כי באמת אני רוצה! אז מה אתה דעתך.?
ואם אפשר..אז תיתן לי תשובה באמת אמיתי לא בגלל שאתה רב אז תגיד לי לחזור בתושבה..כי לפי דעתי מה שחשוב זה תמיד להיות בשמחה! ולא לעשות את המצוות מתוך עצב..כי זה יגיע בשלב יותר מאוחר..
תודה רבה על התמיכה..
תשובה
ב"ה
ברכה ושלום.
לא כ"כ זוכר לאיזה שאלה ותשובה את מתכוונת.אבל מתוך דברייך אני לומד את שאלתך החדשה .ובכן:
ביהדות יש כלל חשוב ["אחרי המעשים נמשכים הלבבות"] .והמשמעות היא שעם ישראל מקיים את המצוות גם אם הוא לא מבין את כל הפרטים עד הסוף .ואדרבא יש מצווה ללמוד וללמוד וללמוד "והגית בו יומם ולילה" ויש מצווה אפילו לחזור על מה שלומדים ולא לשכוח אבל הכל הוא על בסיס של העשייה שהיא הקודמת ללימוד ולהבנה עם ישראל אמר במעמד הר סיני ["נעשה ונשמע"].
ולכן מתוך אותה תפיסה אנו מקיימים את המצוות ולומדים אותם ומנסים להתעמק ברציונאל שלהם וזה הולך ביחד כי שאנו מתפללים על זה בכל יום "אבינו אב הרחמן רחם נא עלינו ותן בליבנו בינה להבין ולהשכיל לשמוע ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקיים את כל דברי תלמוד תורתך באהבה והאר עיננו בתורתך ודבק ליבנו במצוותך ויחד ללבנו לאהבה וליראה את שמך"
בברכה,
עוזיאל