שאלה
שלום רב ,
בפרקי אבות כתוב : " אל תרבה שיחה עם האשה.
באשתו אמרו, קל וחומר באשת חברו.
מכאן אמרו חכמים:
כל זמן שאדם מרבה שיחה עם האשה,
גורם רעה לעצמו,
ובוטל מדברי תורה,
וסופו יורש גיהנם. "
אני לא מזלזלת חס וחלילה בחכמים .
אבל אפשר להבין מה הקטע ?
"גורם רעה לעצמו" ? ולא די בזה
"וסופו יורש גיהנום " ?
זה נישמע שהאישה היא יצור נחות בכלל , ופרט נחותה מהגבר .
זה גרם לי להוריד את ערכם של חכמים אלה .
תודה רבה .
תשובה
בסד
שלום רב
הפרשנים מסברים משנה זו,שמדובר באישה מסוימת כיון שכתוב,"[ה]אישה",והכוונה לאישה שמושכת את המרבה שיחה לכיון לא טוב ואין הבדל בן אם מדובר באיש או אישה המשוחחים איתה..
המהרל מפרג מרחיב את האיסור המוזכר במשנה לכל היגררות לא רצונית לאווירה וחברה לא מתאמים,או אפילו לכניעה לא מודעת ולא רצונית ליצר הרע..ואין הכוונה לדידו לאישה דווקא.
פרשנים בני זמננו דווקא חייבו את הקשר והדיבור החיובי בן איש לאישתו אב לביתו מורה לתלמדותיו,כי בינין הבית יבנה על תיקשורת ודיבור תמדי.
לעומת המשנה שדיברה על דבורים הורסים ולא בונים.
יהו רצון שנלמד לדבר דיברים חיובים כל ימי חיינו כי זה תפקדנו וחבתנו בעולם .(ולהבחין בן החיוב לשלילה בעוד מועד..)
בברכה