שאלה
שלום כבוד הרב!
אשמח אם הרב יוכל לייעץ לי עצה.
אני מוריה לומדת באולפנא שהיא גם פנימייה אני כרגע בכיתה י' ועברתי השנה לאולפנא.
אני גרה כמובן בבית דתי אך הורי הם לא כמוני- משמע, אני ב"ה מצליחה יותר להקפיד מאשר הם.לא אומר שזה לא מפריע לי אבל כמו"כ זו אינה אשמתם הם לא גדלו בדורי.אני עברתי לאולפנא במטרה להתחזק ולבנות את עצמי וכן היה חשוב לי שאיכשהוא אצליח מרחוק להשפיע על ביתי ולהשרות דוגמא טובה יותר.אך כשאני מגיעה הביתה ישנם דברים שמפריעים לי אצל ההורים שלי על כל מיני הלכות וכד' ואני מעירה להם אבל אני מרגישה שהם עושים לי דווקא ולא מקשיבים בקולי.שוב,אני לא מאשימה אותם אבל זה באמת גורם לי לצער.אז אולי אם אשאר בבית ואחיה איתם יומיום אצליח יותר להבין אותם ומתוך כך לתקן אותם.אני לא גרה בבית וכל שבועיים אני מגיעה יכול להיות שבגלל זה קשה לי כי אני לא חיה איתם ולא יודעת בפירוט מה הם עוברים כל יום..אשמח אם הרב יגיד לי את דעתו האם העשיה בבית חשובה או שמא אפשר גם מבחוץ?תודה מראש!
תשובה
לענ"ד עד כמה שניתן לחוש את האוירה בבית דרך המידע שמברת, נראה לי שעדיף שתשארי באולפנה. מצד שני תשתדלי להפסיק להיות משגיחת הכשרות של הבית, אל תעירי להורים , אלא במקרה שזה קשור אלייך ישירות, כמו למשל הכנת אוכל עבורך שאת חושבת שאינו כשר וכדומ'. תכילי את ההורים כפי שהם, ותחכי שהם יבואו לשאול אותך על עולמתך, אם זה יקרה מה טוב, וגם אם זה לא יקרה לפחות הם לא יעשו בדווקא. הורייך נפגעים מאוד מזה שאת מרגישה עליונות עליהם, ורק כשתפסיקי להראות את זה בהערות שלך יש סיכוי שהם יפתחו להכיר את עולמך.